< איוב 2 >

ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתכם להתיצב על יהוה׃ 1
Again there was a day when the sons of God came to present themselves before the LORD, and Satan came also among them to present himself before the LORD.
ויאמר יהוה אל השטן אי מזה תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משט בארץ ומהתהלך בה׃ 2
And the LORD said to Satan, From where come you? And Satan answered the LORD, and said, From going to and fro in the earth, and from walking up and down in it.
ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לבלעו חנם׃ 3
And the LORD said to Satan, Have you considered my servant Job, that there is none like him in the earth, a perfect and an upright man, one that fears God, and eschews evil? and still he holds fast his integrity, although you moved me against him, to destroy him without cause.
ויען השטן את יהוה ויאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו׃ 4
And Satan answered the LORD, and said, Skin for skin, yes, all that a man has will he give for his life.
אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו אם לא אל פניך יברכך׃ 5
But put forth your hand now, and touch his bone and his flesh, and he will curse you to your face.
ויאמר יהוה אל השטן הנו בידך אך את נפשו שמר׃ 6
And the LORD said to Satan, Behold, he is in your hand; but save his life.
ויצא השטן מאת פני יהוה ויך את איוב בשחין רע מכף רגלו עד קדקדו׃ 7
So went Satan forth from the presence of the LORD, and smote Job with sore boils from the sole of his foot to his crown.
ויקח לו חרש להתגרד בו והוא ישב בתוך האפר׃ 8
And he took him a potsherd to scrape himself with; and he sat down among the ashes.
ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת׃ 9
Then said his wife to him, Do you still retain your integrity? curse God, and die.
ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו׃ 10
But he said to her, You speak as one of the foolish women speaks. What? shall we receive good at the hand of God, and shall we not receive evil? In all this did not Job sin with his lips.
וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקמו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו׃ 11
Now when Job’s three friends heard of all this evil that was come on him, they came every one from his own place; Eliphaz the Temanite, and Bildad the Shuhite, and Zophar the Naamathite: for they had made an appointment together to come to mourn with him and to comfort him.
וישאו את עיניהם מרחוק ולא הכירהו וישאו קולם ויבכו ויקרעו איש מעלו ויזרקו עפר על ראשיהם השמימה׃ 12
And when they lifted up their eyes afar off, and knew him not, they lifted up their voice, and wept; and they rent every one his mantle, and sprinkled dust on their heads toward heaven.
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר כי ראו כי גדל הכאב מאד׃ 13
So they sat down with him on the ground seven days and seven nights, and none spoke a word to him: for they saw that his grief was very great.

< איוב 2 >