איוב 19
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
Entonces Job respondió:
| עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃ | 2 |
¿Hasta cuándo afligen mi alma y me muelen con palabras?
| זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃ | 3 |
Ya me insultaron diez veces. ¿No se avergüenzan de ultrajarme?
| ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃ | 4 |
Si en verdad yo erré, mi error recae sobre mí.
| אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃ | 5 |
Pero si ustedes se engrandecen contra mí, y alegan mi oprobio contra mí,
| דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃ | 6 |
sepan que ʼElohim me trastornó y me envolvió en su red.
| הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃ | 7 |
Ciertamente grito: ¡Violencia! Y no se me escucha. Doy voces, y no hay justicia.
| ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃ | 8 |
Él bloqueó mi camino para que no pase. Puso oscuridad sobre mi senda.
| כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃ | 9 |
Me despojó de mi honor y quitó la corona de mi cabeza.
| יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃ | 10 |
Me destroza por todos lados y perezco. Arrancó mi esperanza como un árbol.
| ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃ | 11 |
Su ira se encendió contra mí. Me considera su enemigo.
| יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃ | 12 |
Llegaron sus tropas unidas, se atrincheran contra mí y acamparon alrededor de mi vivienda.
| אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃ | 13 |
Alejó a mis hermanos de mí. Mis conocidos, como extraños, se apartaron de mí.
| חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃ | 14 |
Me fallaron mis parientes, me olvidan mis amigos.
| גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃ | 15 |
Los que viven en mi casa y mis esclavas me miran como extraño. Soy forastero ante ellos.
| לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃ | 16 |
Llamo a mi esclavo, y no responde. Con mi propia boca tengo que rogarle.
| רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃ | 17 |
Mi aliento fue repulsivo a mi esposa y odioso ante mis propios hermanos.
| גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃ | 18 |
Hasta los niños me desprecian, y al levantarme hablan contra mí.
| תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃ | 19 |
Todos mis amigos íntimos me aborrecen. Los que yo amaba se volvieron contra mí.
| בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃ | 20 |
Mi piel y mi carne se pegan a mis huesos, y quedé solo con la piel de mis dientes.
| חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃ | 21 |
Ustedes, amigos míos, tengan compasión de mí. Porque me golpeó la mano de ʼElohim.
| למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃ | 22 |
¿Por qué me persiguen como ʼElohim, y no se sacian de escarnecerme?
| מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃ | 23 |
¡Ojalá mis palabras fueran escritas! ¡Ojalá fueran escritas en un rollo!
| בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃ | 24 |
¡Que fueran talladas con cincel de hierro y plomo para siempre en la roca!
| ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃ | 25 |
Yo sé que mi Redentor vive, y al fin se levantará sobre el polvo,
| ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃ | 26 |
Después de deshecha mi piel, en mi carne veré a ʼElohim,
| אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃ | 27 |
a Quien veré por mí mismo. Mis ojos lo verán, y no los de otro. Mi corazón desfallece dentro de mí.
| כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃ | 28 |
Porque si la raíz de mi situación está en mí mismo, entonces, ¿por qué dicen ustedes: Persigámoslo?
| גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃ | 29 |
¡Teman ustedes ante la espada! Porque llenos de ira están los castigos de la espada, para que sepan que hay un juicio.
