איוב 19
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
Allora Giobbe rispose e disse:
| עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃ | 2 |
“Fino a quando affliggerete l’anima mia e mi tormenterete coi vostri discorsi?
| זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃ | 3 |
Son già dieci volte che m’insultate, e non vi vergognate di malmenarmi.
| ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃ | 4 |
Dato pure ch’io abbia errato, il mio errore concerne me solo.
| אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃ | 5 |
Ma se proprio volete insuperbire contro di me e rimproverarmi la vergogna in cui mi trovo,
| דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃ | 6 |
allora sappiatelo: chi m’ha fatto torto e m’ha avvolto nelle sue reti è Dio.
| הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃ | 7 |
Ecco, io grido: “Violenza!” e nessuno risponde; imploro aiuto, ma non c’è giustizia!
| ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃ | 8 |
Dio m’ha sbarrato la via e non posso passare, ha coperto di tenebre il mio cammino.
| כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃ | 9 |
M’ha spogliato della mia gloria, m’ha tolto dal capo la corona.
| יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃ | 10 |
M’ha demolito a brano a brano, e io me ne vo! ha sradicata come un albero la mia speranza.
| ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃ | 11 |
Ha acceso l’ira sua contro di me, e m’ha considerato come suo nemico.
| יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃ | 12 |
Le sue schiere son venute tutte insieme, si sono spianata la via fino a me, han posto il campo intorno alla mia tenda.
| אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃ | 13 |
Egli ha allontanato da me i miei fratelli, i miei conoscenti si son del tutto alienati da me.
| חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃ | 14 |
M’hanno abbandonato i miei parenti, gl’intimi miei m’hanno dimenticato.
| גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃ | 15 |
I miei domestici e le mie serve mi trattan da straniero; agli occhi loro io sono un estraneo.
| לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃ | 16 |
Chiamo il mio servo, e non risponde, devo supplicarlo con la mia bocca.
| רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃ | 17 |
Il mio fiato ripugna alla mia moglie, faccio pietà a chi nacque dal seno di mia madre.
| גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃ | 18 |
Perfino i bimbi mi sprezzano; se cerco d’alzarmi mi scherniscono.
| תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃ | 19 |
Tutti gli amici più stretti m’hanno in orrore, e quelli che amavo mi si son vòlti contro.
| בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃ | 20 |
Le mie ossa stanno attaccate alla mia pelle, alla mia carne, non m’è rimasto che la pelle de’ denti.
| חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃ | 21 |
Pietà, pietà di me, voi, miei amici! ché la man di Dio m’ha colpito.
| למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃ | 22 |
Perché perseguitarmi come fa Dio? Perché non siete mai sazi della mia carne?
| מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃ | 23 |
Oh se le mie parole fossero scritte! se fossero consegnate in un libro!
| בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃ | 24 |
se con lo scalpello di ferro e col piombo fossero incise nella roccia per sempre!…
| ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃ | 25 |
Ma io so che il mio Vindice vive, e che alla fine si leverà sulla polvere.
| ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃ | 26 |
E quando, dopo la mia pelle, sarà distrutto questo corpo, senza la mia carne, vedrò Iddio.
| אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃ | 27 |
Io lo vedrò a me favorevole; lo contempleranno gli occhi miei, non quelli d’un altro… il cuore, dalla brama, mi si strugge in seno!
| כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃ | 28 |
Se voi dite: Come lo perseguiteremo, come troveremo in lui la causa prima dei suoi mali?
| גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃ | 29 |
Temete per voi stessi la spada, ché furiosi sono i castighi della spada affinché sappiate che v’è una giustizia”.
