איוב 19

1 ויען איוב ויאמר׃

וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃

2 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃

עַד־אָנָה תּוֹגְיוּן נַפְשִׁי וּֽתְדַכּאוּנַנִי בְמִלִּֽים׃

3 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃

זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים תַּכְלִימוּנִי לֹֽא־תֵבֹשׁוּ תַּהְכְּרוּ־לִֽי׃

4 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃

וְאַף־אׇמְנָם שָׁגִיתִי אִתִּי תָּלִין מְשׁוּגָתִֽי׃

5 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃

אִם־אׇמְנָם עָלַי תַּגְדִּילוּ וְתוֹכִיחוּ עָלַי חֶרְפָּתִֽי׃

6 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃

דְּֽעוּ־אֵפוֹ כִּֽי־אֱלוֹהַּ עִוְּתָנִי וּמְצוּדוֹ עָלַי הִקִּֽיף׃

7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃

הֵן אֶצְעַק חָמָס וְלֹא אֵעָנֶה אֲשַׁוַּע וְאֵין מִשְׁפָּֽט׃

8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃

אׇרְחִי גָדַר וְלֹא אֶעֱבוֹר וְעַל נְתִיבוֹתַי חֹשֶׁךְ יָשִֽׂים׃

9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃

כְּבוֹדִי מֵעָלַי הִפְשִׁיט וַיָּסַר עֲטֶרֶת רֹאשִֽׁי׃

10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃

יִתְּצֵנִי סָבִיב וָאֵלַךְ וַיַּסַּע כָּעֵץ תִּקְוָתִֽי׃

11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃

וַיַּחַר עָלַי אַפּוֹ וַיַּחְשְׁבֵנִי לוֹ כְצָרָֽיו׃

12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃

יַחַד ׀ יָבֹאוּ גְדוּדָיו וַיָּסֹלּוּ עָלַי דַּרְכָּם וַיַּחֲנוּ סָבִיב לְאׇהֳלִֽי׃

13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃

אַחַי מֵעָלַי הִרְחִיק וְיֹדְעַי אַךְ־זָרוּ מִמֶּֽנִּי׃

14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃

חָדְלוּ קְרוֹבָי וּֽמְיֻדָּעַי שְׁכֵחֽוּנִי׃

15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃

גָּרֵי בֵיתִי וְאַמְהֹתַי לְזָר תַּחְשְׁבֻנִי נׇכְרִי הָיִיתִי בְעֵינֵיהֶֽם׃

16 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃

לְעַבְדִּי קָרָאתִי וְלֹא יַעֲנֶה בְּמוֹ־פִי אֶתְחַנֶּן־לֽוֹ׃

17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃

רוּחִי זָרָה לְאִשְׁתִּי וְחַנֹּתִי לִבְנֵי בִטְנִֽי׃

18 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃

גַּם־עֲוִילִים מָאֲסוּ בִי אָקוּמָה וַיְדַבְּרוּ־בִֽי׃

19 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃

תִּעֲבוּנִי כׇּל־מְתֵי סוֹדִי וְזֶה־אָהַבְתִּי נֶהְפְּכוּ־בִֽי׃

20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃

בְּעוֹרִי וּבִבְשָׂרִי דָּבְקָה עַצְמִי וָאֶתְמַלְּטָה בְּעוֹר שִׁנָּֽי׃

21 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃

חׇנֻּנִי חׇנֻּנִי אַתֶּם רֵעָי כִּי יַד־אֱלוֹהַּ נָגְעָה בִּֽי׃

22 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃

לָמָּה תִּרְדְּפֻנִי כְמוֹ־אֵל וּמִבְּשָׂרִי לֹא תִשְׂבָּֽעוּ׃

23 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃

מִי־יִתֵּן אֵפוֹ וְיִכָּתְבוּן מִלָּי מִי־יִתֵּן בַּסֵּפֶר וְיֻחָֽקוּ׃

24 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃

בְּעֵט־בַּרְזֶל וְעֹפָרֶת לָעַד בַּצּוּר יֵחָצְבֽוּן׃

25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃

וַאֲנִי יָדַעְתִּי גֹּאֲלִי חָי וְאַחֲרוֹן עַל־עָפָר יָקֽוּם׃

26 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃

וְאַחַר עוֹרִי נִקְּפוּ־זֹאת וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלֽוֹהַּ׃

27 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃

אֲשֶׁר אֲנִי ׀ אֶחֱזֶה־לִּי וְעֵינַי רָאוּ וְלֹא־זָר כָּלוּ כִלְיֹתַי בְּחֵקִֽי׃

28 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃

כִּי תֹאמְרוּ מַה־נִּרְדׇּף־לוֹ וְשֹׁרֶשׁ דָּבָר נִמְצָא־בִֽי׃

29 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃

גּוּרוּ לָכֶם ׀ מִפְּנֵי־חֶרֶב כִּֽי־חֵמָה עֲוֺנוֹת חָרֶב לְמַעַן תֵּדְעוּן (שדין) [שַׁדּֽוּן]׃