איוב 19

1 ויען איוב ויאמר׃

Or, répondant, Job dit:

2 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃

Jusques a quand affligerez-vous mon âme, et me briserez-vous par vos discours?

3 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃

Voilà déjà dix fois que vous cherchez à me confondre, et que vous ne rougissez pas de m’accabler.

4 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃

Car si je suis dans l’ignorance, c’est sur moi que mon ignorance retombera.

5 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃

Mais vous, vous vous élevez contre moi, et vous m’accusez à cause de mes opprobres.

6 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃

Comprenez au moins maintenant que ce n’est pas par un jugement de justice, que Dieu m’a affligé et qu’il m’a environné de ses châtiments.

7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃

Voici que je crierai, en souffrant violence, et nul ne m’écoutera; je pousserai des cris perçants, et il n’y aura personne qui me fasse justice.

8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃

Il a posé une haie tout autour de mon sentier, et je ne puis passer; et dans mon chemin, il a mis des ténèbres.

9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃

Il m’a dépouillé de ma gloire, et il a enlevé la couronne de ma tête, de moi.

10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃

Il m’a détruit de tous côtés, et je péris, et il m’a ôté l’espérance comme à un arbre arraché.

11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃

Sa fureur s’est irritée contre moi; il m’a traité comme son ennemi.

12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃

Ses soldats sont venus tous ensemble; ils se sont fait un chemin au travers de moi, et ils ont assiégé mon tabernacle tout autour.

13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃

Il a éloigné mes frères de moi, et mes amis, comme des étrangers, se sont retirés de moi.

14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃

Mes proches m’ont abandonné, et ceux qui me connaissaient m’ont oublié.

15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃

Ceux qui demeuraient dans ma maison, et mes servantes m’ont regardé comme un étranger, et j’ai été comme un hôte passager à leurs yeux.

16 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃

J’ai appelé mon serviteur, et il ne m’a pas répondu; cependant je le priais de ma propre bouche.

17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃

Ma femme a eu horreur de mon haleine, et j’usais de prière envers les enfants qui sont sortis de moi.

18 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃

Des insensés même me méprisaient, et lorsque je les avais quittés, ils médisaient de moi.

19 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃

Mes conseillers d’autrefois m’ont en abomination, et celui que j’aimais le plus s’est tourné contre moi.

20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃

À ma peau, après que ma chair a été consumée, se sont collés mes os, et il n’est resté seulement que les lèvres autour de mes dents.

21 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃

Ayez pitié de moi, ayez pitié de moi, vous du moins, mes amis, parce que la main du Seigneur m’a touché.

22 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃

Pourquoi me persécutez-vous comme Dieu, et vous rassasiez-vous de ma chair?

23 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃

Qui m’accordera que mes paroles soient écrites? Qui me donnera qu’elles soient tracées dans un livre,

24 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃

Avec un style de fer et sur une lame de plomb, ou qu’elles soient gravées au burin sur la pierre?

25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃

Car je sais que mon Rédempteur est vivant, et qu’au dernier jour je ressusciterai de la terre;

26 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃

Et que de nouveau je serai environné de ma peau, et que dans ma chair je verrai mon Dieu.

27 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃

Je dois le voir moi-même, et non un autre, et mes yeux doivent le contempler: c’est là mon espérance; elle repose dans mon sein.

28 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃

Pourquoi donc maintenant dites-vous: Poursuivons-le, et trouvons une parole fondamentale contre lui?

29 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃

Fuyez donc à la face du glaive, parce qu’il y a un glaive vengeur des iniquités; et sachez qu’il y a un jugement.