< איוב 19 >

ויען איוב ויאמר׃ 1
And Job answers and says:
עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃ 2
“Until when do you afflict my soul, And bruise me with words?
זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃ 3
These ten times you put me to shame, you do not blush. You make yourselves strange to me—
ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃ 4
And also—truly, I have erred, My error remains with me.
אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃ 5
If, truly, you magnify yourselves over me, And decide my reproach against me;
דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃ 6
Know now, that God turned me upside down, And has set around His net against me,
הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃ 7
Behold, I cry out—violence, and am not answered, I cry aloud, and there is no judgment.
ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃ 8
He hedged up my way, and I do not pass over, And He places darkness on my paths.
כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃ 9
He has stripped my honor from off me, And He turns the crown from my head.
יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃ 10
He breaks me down all around, and I go, And removes my hope like a tree.
ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃ 11
And He kindles His anger against me, And reckons me to Him as His adversaries.
יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃ 12
His troops come in together, And they raise up their way against me, And encamp around my tent.
אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃ 13
He has put my brothers far off from me, And my acquaintances have surely been estranged from me.
חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃ 14
My neighbors have ceased And my familiar friends have forgotten me,
גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃ 15
Sojourners of my house and my maids, Reckon me for a stranger; I have been an alien in their eyes.
לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃ 16
I have called to my servant, And he does not answer, With my mouth I make supplication to him.
רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃ 17
My spirit is strange to my wife, And my favors to the sons of my [mother’s] womb.
גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃ 18
Also sucklings have despised me, I rise, and they speak against me.
תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃ 19
All the men of my counsel detest me, And those I have loved, Have been turned against me.
בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃ 20
To my skin and to my flesh My bone has cleaved, And I deliver myself with the skin of my teeth.
חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃ 21
Pity me, pity me, you my friends, For the hand of God has struck against me.
למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃ 22
Why do you pursue me as God? And are not satisfied with my flesh?
מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃ 23
Who grants now, that my words may be written? Who grants that they may be inscribed in a scroll?
בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃ 24
With a pen of iron and lead—They may be hewn in a rock forever.
ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃ 25
That—I have known my Redeemer, The Living and the Last, For He raises the dust.
ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃ 26
And after my skin has surrounded this [body], Then from my flesh I see God—
אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃ 27
Whom I see on my side, And my eyes have beheld, and not a stranger, My reins have been consumed in my bosom.
כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃ 28
But you say, Why do we pursue after him? And the root of the matter has been found in me.
גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃ 29
Be afraid because of the sword, For the punishments of the sword [are] furious, That you may know that [there is] a judgment.”

< איוב 19 >