איוב 19

1 ויען איוב ויאמר׃

Tedy odpověděv Job, řekl:

2 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃

Dokudž trápiti budete duši mou, a dotírati na mne řečmi svými?

3 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃

Již na desetkrát zhaněli jste mne, aniž se stydíte, že se zatvrzujete proti mně.

4 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃

Ale nechť jest tak, že jsem zbloudil, při mně zůstane blud můj.

5 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃

Jestliže se pak vždy proti mně siliti chcete, a obviňujíc mne, za pomoc sobě bráti proti mně potupu mou:

6 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃

Tedy vězte, že Bůh podvrátil mne, a sítí svou otáhl mne.

7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃

Nebo aj, volám-li pro nátisk, nemám vyslyšení; křičím-li, není rozsouzení.

8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃

Cestu mou zapletl tak, abych nikoli projíti nemohl, a stezky mé temnostmi zastřel.

9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃

Slávu mou se mne strhl, a sňal korunu s hlavy mé.

10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃

Zpodvracel mne všudy vůkol, abych zahynul, a vyvrátil jako strom naději mou.

11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃

Nadto zažžel proti mně prchlivost svou, a přičtl mne mezi nepřátely své.

12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃

Pročež přitáhše houfové jeho, učinili sobě ke mně cestu, a vojensky se položili okolo stanu mého.

13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃

Bratří mé ode mne vzdálil, a známí moji všelijak se mne cizí.

14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃

Opustili mne příbuzní moji, a známí moji zapomenuli se na mne.

15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃

Podruhové domu mého a děvky mé za cizího mne mají, cizozemec jsem před očima jejich.

16 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃

Na služebníka svého volám, ale neozývá se, i když ho ústy svými pěkně prosím.

17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃

Dýchání mého štítí se manželka má, ačkoli pokorně jí prosím, pro dítky života mého.

18 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃

Nadto i ti nejšpatnější pohrdají mnou; i když povstanu, utrhají mi.

19 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃

V ošklivost mne sobě vzali všickni rádcové moji, a ti, kteréž miluji, obrátili se proti mně.

20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃

K kůži mé jako k masu mému přilnuly kosti mé, kůže při zubích mých toliko v cele zůstala.

21 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃

Slitujte se nade mnou, slitujte se nade mnou, vy přátelé moji; nebo ruka Boží se mne dotkla.

22 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃

Proč mi se protivíte tak jako Bůh silný, a masem mým nemůžte se nasytiti?

23 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃

Ó kdyby nyní sepsány byly řeči mé, ó kdyby v knihu vepsány byly,

24 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃

Anobrž rafijí železnou a olovem na věčnost na skále aby vyryty byly.

25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃

Ačkoli já vím, že vykupitel můj živ jest, a že v den nejposlednější nad prachem se postaví.

26 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃

A ač by kůži mou i tělo červi zvrtali, však vždy v těle svém uzřím Boha.

27 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃

Kteréhož já uzřím sobě, a oči mé spatří jej, a ne jiný, jakkoli zhynula ledví má u vnitřnosti mé.

28 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃

Ješto byste říci měli: I pročež ho trápíme? poněvadž základ dobré pře při mně se nalézá.

29 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃

Bojte se meče, nebo pomsta za nepravosti jest meč, a vězte, žeť bude soud.