איוב 19

1 ויען איוב ויאמר׃

約伯回答說：

2 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃

你們叫我的心悲傷，說話苦惱我，要到何時﹖

3 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃

你們侮辱我，已有十次之多，苛待我卻不知羞愧。

4 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃

我若實在錯了，錯自由我承當。

5 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃

如果你們真要對我自誇，證明我的醜惡，

6 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃

你們應當知道：是天主虐待了我，是他用自己的羅網圍困了我。

7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃

我若高呼說：「殘暴，」但得不到答覆；我大聲呼冤，卻沒有正義。

8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃

他攔住我的去路，使我不得過去，使黑暗籠罩著我的去路。

9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃

他奪去了我的光榮，摘下了我頭上的冠冕；

10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃

他四面打擊我，使我逝去；拔除我的希望，猶如拔樹。

11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃

他對我怒火如焚，拿我當作他的仇敵。

12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃

他的軍隊一齊開來，修好道路攻擊我，圍著我的帳幕紮營。

13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃

他使我的弟兄離棄我，使我的知己疏遠我。

14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃

鄰人和相識者都不見了，寄居我家的人都忘了我。

15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃

我的婢女拿我當作外人，視我如一陌生人。

16 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃

我呼喚僕人，他不回答；我必須親口央求他。

17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃

我的氣味使妻子憎厭，我的同胞視我作臭物。

18 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃

連孩子們也輕慢我，我一起來，他們就凌辱我。

19 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃

我的知交密友都憎惡我，我所愛的人也對我變了臉。

20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃

我的骨頭緊貼著皮，我很徼幸還保留牙床。

21 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃

我的朋友，你們可憐可憐我罷! 因為天主的手打傷了我。

22 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃

你們為何如同天主一樣逼迫我，吃了我的肉還不知足呢﹖

23 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃

惟願我的話都記錄下來，都刻在銅板上；

24 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃

用鐵鑿刻在鉛版上，永遠鑿在磐石上。

25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃

我確實知道為我伸冤者還活著，我的辯護人要在地上起立。

26 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃

我的皮膚雖由我身上脫落，但我仍要看見天主；

27 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃

要看見他站在我這一方，我親眼要看見他，並非外人；我的五內因熱望而耗盡。

28 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃

如果你們說：「我們怎能難為他﹖怎能在他身上尋到這事的根由﹖」

29 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃

你們應當害怕刀劍，因為報復罪惡者是刀劍；如此你們知道終有一個審判者。