איוב 18
| ויען בלדד השחי ויאמר׃ | 1 |
Så tog Sjuhiten Bildad til Orde og sagde:
| עד אנה תשימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר׃ | 2 |
"Så gør dog en Ende på dine Ord, kom til Fornuft og lad os tale!
| מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם׃ | 3 |
Hvi skal vi regnes for Kvæg og stå som umælende i dine Øjne?
| טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקמו׃ | 4 |
Du, som i Vrede sønderslider din Sjæl, skal for din Skyld Jorden blive øde og Klippen flyttes fra sit Sted?
| גם אור רשעים ידעך ולא יגה שביב אשו׃ | 5 |
Nej, den gudløses Lys bliver slukt, hans Ildslue giver ej Lys;
| אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך׃ | 6 |
Lyset i hans Telt går ud, og hans Lampe slukkes for ham;
| יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו׃ | 7 |
hans kraftige Skridt bliver korte, han falder for eget Råd;
| כי שלח ברשת ברגליו ועל שבכה יתהלך׃ | 8 |
thi hans Fod drives ind i Nettet, på Fletværk vandrer han frem,
| יאחז בעקב פח יחזק עליו צמים׃ | 9 |
Fælden griber om Hælen, Garnet holder ham fast;
| טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב׃ | 10 |
Snaren er skjult i Jorden for ham og Saksen på hans Sti;
| סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו׃ | 11 |
Rædsler skræmmer ham alle Vegne og kyser ham Skridt for Skridt:
| יהי רעב אנו ואיד נכון לצלעו׃ | 12 |
Ulykken hungrer efter ham, Undergang lurer på hans Fald:
| יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות׃ | 13 |
Dødens førstefødte æder hans Lemmer, æder hans Legemes Lemmer;
| ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות׃ | 14 |
han rives bort fra sit Telt, sin Fortrøstning; den styrer hans Skridt til Rædslernes Konge;
| תשכון באהלו מבלי לו יזרה על נוהו גפרית׃ | 15 |
i hans Telt har Undergang hjemme, Svovl strøs ud på hans Bolig;
| מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו׃ | 16 |
nedentil tørrer hans Rødder, oventil visner hans Grene;
| זכרו אבד מני ארץ ולא שם לו על פני חוץ׃ | 17 |
hans Minde svinder fra Jord, på Gaden nævnes ikke hans Navn;
| יהדפהו מאור אל חשך ומתבל ינדהו׃ | 18 |
man støder ham ud fra Lys i Mørket og driver ham bort fra Jorderig;
| לא נין לו ולא נכד בעמו ואין שריד במגוריו׃ | 19 |
i sit Folk har han ikke Afkom og Æt, i hans Hjem er der ingen tilbage;
| על יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער׃ | 20 |
de i Vester stivner ved hans Skæbnedag, de i Øst bliver slagne af Rædsel.
| אך אלה משכנות עול וזה מקום לא ידע אל׃ | 21 |
Ja, således går det den lovløses Bolig, dens Hjem, der ej kender Gud!
