איוב 17
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃ | 1 |
| אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃ | 2 |
| שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃ | 3 |
| כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃ | 4 |
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃ | 5 |
| והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃ | 6 |
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃ | 7 |
| ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃ | 8 |
| ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃ | 9 |
| ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃ | 10 |
| ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃ | 11 |
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃ | 12 |
| אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃ (Sheol h7585) | 13 |
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃ | 14 |
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃ | 15 |
| בדי שאל תרדנה אם יחד על עפר נחת׃ (Sheol h7585) | 16 |
