איוב 17
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃ | 1 |
Το πνεύμά μου φθείρεται, αι ημέραι μου σβύνονται, οι τάφοι είναι έτοιμοι δι' εμέ.
| אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃ | 2 |
Δεν είναι χλευασταί πλησίον μου; και δεν διανυκτερεύει ο οφθαλμός μου εν ταις πικρίαις αυτών;
| שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃ | 3 |
Ασφάλισόν με, δέομαι· γενού εις εμέ εγγυητής πλησίον σου· τις ήθελεν εγγυηθή εις εμέ;
| כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃ | 4 |
Διότι συ έκρυψας την καρδίαν αυτών από συνέσεως· διά τούτο δεν θέλεις υψώσει αυτούς.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃ | 5 |
Του λαλούντος με απάτην προς τους φίλους, και οι οφθαλμοί των τέκνων αυτού θέλουσι τήκεσθαι.
| והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃ | 6 |
Και με κατέστησε παροιμίαν των λαών· και ενώπιον αυτών κατεστάθην όνειδος.
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃ | 7 |
Και ο οφθαλμός μου εμαράνθη υπό της θλίψεως, και πάντα τα μέλη μου έγειναν ως σκιά.
| ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃ | 8 |
Οι ευθείς θέλουσι θαυμάσει εις τούτο, και ο αθώος θέλει διεγερθή κατά του υποκριτού.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃ | 9 |
Ο δε δίκαιος θέλει κρατεί την οδόν αυτού, και ο καθαρός τας χείρας θέλει επαυξήσει την δύναμιν αυτού.
| ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃ | 10 |
Σεις δε πάντες επιστράφητε, και έλθετε τώρα· διότι ουδένα συνετόν θέλω ευρεί μεταξύ σας.
| ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃ | 11 |
Αι ημέραι μου παρήλθον, εκόπησαν οι σκοποί μου, αι επιθυμίαι της καρδίας μου.
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃ | 12 |
Την νύκτα μετέβαλον εις ημέραν· το φως είναι πλησίον του σκότους.
| אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃ (Sheol h7585) | 13 |
Εάν προσμένω, ο τάφος είναι η κατοικία μου· έστρωσα την κλίνην μου εν τω σκότει. (Sheol h7585)
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃ | 14 |
Εβόησα προς την φθοράν, Είσαι, πατήρ μου· προς τον σκώληκα, Μήτηρ μου και αδελφή μου είσαι.
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃ | 15 |
Και που τώρα η ελπίς μου; και την ελπίδα μου τις θέλει ιδεί;
