איוב 17
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃ | 1 |
My spirit hath been destroyed, My days extinguished — graves [are] for me.
| אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃ | 2 |
If not — mockeries [are] with me. And in their provocations mine eye lodgeth.
| שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃ | 3 |
Place, I pray Thee, my pledge with Thee; Who is he that striketh hand with me?
| כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃ | 4 |
For their heart Thou hast hidden From understanding, Therefore Thou dost not exalt them.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃ | 5 |
For a portion he sheweth friendship, And the eyes of his sons are consumed.
| והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃ | 6 |
And he set me up for a proverb of the peoples, And a wonder before them I am.
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃ | 7 |
And dim from sorrow is mine eye, And my members as a shadow all of them.
| ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃ | 8 |
Astonished are the upright at this, And the innocent against the profane Stirreth himself up.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃ | 9 |
And the righteous layeth hold [on] his way, And the clean of hands addeth strength, And — dumb are they all.
| ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃ | 10 |
Return, and come in, I pray you, And I find not among you a wise man.
| ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃ | 11 |
My days have passed by, My devices have been broken off, The possessions of my heart!
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃ | 12 |
Night for day they appoint, Light [is] near because of darkness.
| אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃ (Sheol h7585) | 13 |
If I wait — Sheol [is] my house, In darkness I have spread out my couch. (Sheol h7585)
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃ | 14 |
To corruption I have called: — 'Thou [art] my father.' 'My mother' and 'my sister' — to the worm.
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃ | 15 |
And where [is] now my hope? Yea, my hope, who doth behold it?
