איוב 17
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃ | 1 |
“My spirit has been destroyed, My days extinguished—graves [are] for me.
| אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃ | 2 |
If not—mockeries [are] with me. And my eye lodges in their provocations.
| שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃ | 3 |
Now place my pledge with You; Who is he that strikes hand with me?
| כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃ | 4 |
For You have hidden their heart from understanding, Therefore You do not exalt them.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃ | 5 |
For a portion he shows friendship, And the eyes of his sons are consumed.
| והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃ | 6 |
And He set me up for a proverb of the peoples, And I am a wonder before them.
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃ | 7 |
And my eye is dim from sorrow, And my members—all of them—as a shadow.
| ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃ | 8 |
The upright are astonished at this, and the innocent stirs himself up against the profane.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃ | 9 |
And the righteous lays hold [on] his way, And the clean of hands adds strength.
| ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃ | 10 |
But please return and come in, all of you, And I do not find a wise man among you.
| ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃ | 11 |
My days have passed by, My plans have been broken off, The possessions of my heart!
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃ | 12 |
They appoint night for day, Light [is] near because of darkness.
| אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃ (Sheol h7585) | 13 |
If I wait—Sheol [is] my house, In darkness I have spread out my bed. (Sheol h7585)
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃ | 14 |
To corruption I have called: You [are] my father. To the worm: My mother and my sister.
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃ | 15 |
And where [is] my hope now? Indeed, my hope, who beholds it?
