איוב 17
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃ | 1 |
My spirit is consumed, my days are extinct, the grave is ready for me.
| אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃ | 2 |
Surely there are mockers with me, and mine eye abideth in their provocation.
| שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃ | 3 |
Give now a pledge, be surety for me with Thyself; who else is there that will strike hands with me?
| כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃ | 4 |
For Thou hast hid their heart from understanding; therefore shalt Thou not exalt them.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃ | 5 |
He that denounceth his friends for the sake of flattery, even the eyes of his children shall fail.
| והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃ | 6 |
He hath made me also a byword of the people; and I am become one in whose face they spit.
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃ | 7 |
Mine eye also is dimmed by reason of vexation, and all my members are as a shadow.
| ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃ | 8 |
Upright men are astonished at this, and the innocent stirreth up himself against the godless.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃ | 9 |
Yet the righteous holdeth on his way, and he that hath clean hands waxeth stronger and stronger.
| ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃ | 10 |
But as for you all, do ye return, and come now; and I shall not find a wise man among you.
| ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃ | 11 |
My days are past, my purposes are broken off, even the thoughts of my heart.
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃ | 12 |
They change the night into day; the light is short because of darkness.
| אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃ (Sheol h7585) | 13 |
If I look for the nether-world as my house; if I have spread my couch in the darkness; (Sheol h7585)
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃ | 14 |
If I have said to corruption: 'Thou art my father', to the worm: 'Thou art my mother, and my sister';
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃ | 15 |
Where then is my hope? And as for my hope, who shall see it?
