איוב 17
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃ | 1 |
I perish, carried away by the wind, and I seek for burial, and obtain [it] not.
| אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃ | 2 |
Weary I intreat; and what have I done? and strangers have stolen my goods.
| שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃ | 3 |
Who is this? let him join hands with me.
| כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃ | 4 |
For thou hast hid their heart from wisdom; therefore thou shalt not exalt them.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃ | 5 |
He shall promise mischief to [his] companions: but [their] eyes have failed for [their] children.
| והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃ | 6 |
But thou has made me a byword amount the nations, and I am become a scorn to them.
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃ | 7 |
For my eyes are dimmed through pain; I have been grievously beset by all.
| ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃ | 8 |
Wonder has seized true men upon this; and let the just rise up against the transgressor.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃ | 9 |
But let the faithful hold on his own way, and let him that is pure of hands take courage.
| ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃ | 10 |
Howbeit, do ye all strengthen [yourselves] and come now, for I do not find truth in you.
| ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃ | 11 |
My days have passed in groaning, and my heart-strings are broken.
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃ | 12 |
I have turned the night into day: the light is short because of darkness.
| אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃ (Sheol h7585) | 13 |
For if I remain, Hades is my habitation: and my bed has been made in darkness. (Sheol h7585)
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃ | 14 |
I have called upon death to be my father, and corruption [to be] my mother and sister.
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃ | 15 |
Where then is yet my hope? or [where] shall I see my good?
