איוב 17
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃ | 1 |
Brudt er min Aand, mine Dage slukt, og Gravene venter mig;
| אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃ | 2 |
visselig, Spot er min Del, og bittert er, hvad mit Øje maa skue.
| שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃ | 3 |
Stil Sikkerhed for mig hos dig! Hvem anden giver mig Haandslag?
| כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃ | 4 |
Thi du lukked deres Hjerte for Indsigt, derfor vil du ikke ophøje dem;
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃ | 5 |
den, der forraader Venner til Plyndring, hans Sønners Øjne hentæres.
| והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃ | 6 |
Til Mundheld har du gjort mig for Folk, jeg er blevet et Jærtegn for dem;
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃ | 7 |
mit Øje er sløvet af Kvide, som Skygger er mine Lemmer til Hobe;
| ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃ | 8 |
retsindige stivner af Rædsel ved sligt, over vanhellig harmes den skyldfri,
| ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃ | 9 |
men den retfærdige holder sin Vej, en renhaandet vokser i Kraft.
| ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃ | 10 |
Men I, mød kun alle frem igen, en Vismand finder jeg ikke iblandt jer!
| ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃ | 11 |
Mine Dage stunder mod Døden, brudt er mit Hjertes Ønsker;
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃ | 12 |
Natten gør jeg til Dag, Lyset for mig er Mørke;
| אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃ (Sheol h7585) | 13 |
vil jeg haabe, faar jeg dog Bolig i Døden, jeg reder i Mørket mit Leje, (Sheol h7585)
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃ | 14 |
Graven kalder jeg Fader, Forraadnelsen Moder og Søster.
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃ | 15 |
Hvor er da vel mit Haab, og hvo kan øjne min Lykke?
