איוב 16
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
Respondens autem Iob, dixit:
| שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃ | 2 |
Audivi frequenter talia, consolatores onerosi omnes vos estis.
| הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃ | 3 |
Numquid habebunt finem verba ventosa? aut aliquid tibi molestum est si loquaris?
| גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃ | 4 |
Poteram et ego similia vestri loqui: atque utinam esset anima vestra pro anima mea: Consolarer et ego vos sermonibus, et moverem caput meum super vos:
| אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃ | 5 |
Roborarem vos ore meo: et moverem labia mea, quasi parcens vobis.
| אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃ | 6 |
Sed quid agam? Si locutus fuero, non quiescet dolor meus: et si tacuero, non recedet a me.
| אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃ | 7 |
Nunc autem oppressit me dolor meus, et in nihilum redacti sunt omnes artus mei.
| ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃ | 8 |
Rugae meae testimonium dicunt contra me, et suscitatur falsiloquus adversus faciem meam contradicens mihi.
| אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃ | 9 |
Collegit furorem suum in me, et comminans mihi, infremuit contra me dentibus suis: hostis meus terribilibus oculis me intuitus est.
| פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃ | 10 |
Aperuerunt super me ora sua, et exprobrantes percusserunt maxillam meam, satiati sunt poenis meis.
| יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃ | 11 |
Conclusit me Deus apud iniquum, et manibus impiorum me tradidit.
| שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃ | 12 |
Ego ille quondam opulentus repente contritus sum: tenuit cervicem meam, confregit me, et posuit me sibi quasi in signum.
| יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃ | 13 |
Circumdedit me lanceis suis, convulneravit lumbos meos, non pepercit, et effudit in terra viscera mea.
| יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃ | 14 |
Concidit me vulnere super vulnus, irruit in me quasi gigas.
| שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃ | 15 |
Saccum consui super cutem meam, et operui cinere carnem meam.
| פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃ | 16 |
Facies mea intumuit a fletu, et palpebrae meae caligaverunt.
| על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃ | 17 |
Haec passus sum absque iniquitate manus meae, cum haberem mundas ad Deum preces.
| ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃ | 18 |
Terra ne operias sanguinem meum, neque inveniat in te locum latendi clamor meus.
| גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃ | 19 |
Ecce enim in caelo testis meus, et conscius meus in excelsis.
| מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃ | 20 |
Verbosi amici mei: ad Deum stillat oculus meus.
| ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃ | 21 |
Atque utinam sic iudicaretur vir cum Deo, quomodo iudicatur filius hominis cum collega suo.
| כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃ | 22 |
Ecce enim breves anni transeunt, et semitam, per quam non revertar, ambulo.
