ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃ | 2 |
הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃ | 3 |
גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃ | 4 |
אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃ | 5 |
אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃ | 6 |
אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃ | 7 |
ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃ | 8 |
אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃ | 9 |
פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃ | 10 |
יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃ | 11 |
שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃ | 12 |
יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃ | 13 |
יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃ | 14 |
שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃ | 15 |
פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃ | 16 |
על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃ | 17 |
ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃ | 18 |
גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃ | 19 |
מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃ | 20 |
ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃ | 21 |
כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃ | 22 |