איוב 16

1 ויען איוב ויאמר׃

Job prit la parole et dit:

2 שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃

J’ai souvent entendu pareilles choses; Vous êtes tous des consolateurs fâcheux.

3 הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃

Quand finiront ces discours en l’air? Pourquoi cette irritation dans tes réponses?

4 גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃

Moi aussi, je pourrais parler comme vous, Si vous étiez à ma place: Je vous accablerais de paroles, Je secouerais sur vous la tête,

5 אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃

Je vous fortifierais de la bouche, Je remuerais les lèvres pour vous soulager.

6 אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃

Si je parle, mes souffrances ne seront point calmées, Si je me tais, en quoi seront-elles moindres?

7 אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃

Maintenant, hélas! Il m’a épuisé… Tu as ravagé toute ma maison;

8 ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃

Tu m’as saisi, pour témoigner contre moi; Ma maigreur se lève, et m’accuse en face.

9 אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃

Il me déchire et me poursuit dans sa fureur, Il grince des dents contre moi, Il m’attaque et me perce de son regard.

10 פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃

Ils ouvrent la bouche pour me dévorer, Ils m’insultent et me frappent les joues, Ils s’acharnent tous après moi.

11 יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃

Dieu me livre à la merci des impies, Il me précipite entre les mains des méchants.

12 שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃

J’étais tranquille, et il m’a secoué, Il m’a saisi par la nuque et m’a brisé, Il a tiré sur moi comme à un but.

13 יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃

Ses traits m’environnent de toutes parts; Il me perce les reins sans pitié, Il répand ma bile sur la terre.

14 יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃

Il me fait brèche sur brèche, Il fond sur moi comme un guerrier.

15 שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃

J’ai cousu un sac sur ma peau; J’ai roulé ma tête dans la poussière.

16 פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃

Les pleurs ont altéré mon visage; L’ombre de la mort est sur mes paupières.

17 על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃

Je n’ai pourtant commis aucune violence, Et ma prière fut toujours pure.

18 ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃

O terre, ne couvre point mon sang, Et que mes cris prennent librement leur essor!

19 גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃

Déjà maintenant, mon témoin est dans le ciel, Mon témoin est dans les lieux élevés.

20 מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃

Mes amis se jouent de moi; C’est Dieu que j’implore avec larmes.

21 ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃

Puisse-t-il donner à l’homme raison contre Dieu, Et au fils de l’homme contre ses amis!

22 כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃

Car le nombre de mes années touche à son terme, Et je m’en irai par un sentier d’où je ne reviendrai pas.