< איוב 16 >
Job reprit la parole et dit:
שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃ | 2 |
De tels discours, j’en ai entendu beaucoup: vous êtes tous de pauvres consolateurs.
הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃ | 3 |
Y aura-t-il une fin à ces paroles qui sonnent creux? Qu’est-ce donc qui te contraint de répliquer?
גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃ | 4 |
Moi aussi, je pourrais parler comme vous, si seulement vous étiez à ma place; je pourrais aligner des paroles contre vous et hocher la tête à votre sujet.
אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃ | 5 |
Je vous donnerais du réconfort avec ma bouche, et le mouvement de mes lèvres serait votre soulagement.
אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃ | 6 |
Maintenant; si je parle, ma douleur n’en sera pas adoucie; si je m’abstiens, me lâchera-t-elle pour cela?
אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃ | 7 |
Oui, à l’heure présente Dieu m’a exténué; tu as jeté le trouble dans tout mon entourage.
ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃ | 8 |
Tu m’as couvert de rides qui sont autant de témoins à charge; ma maigreur elle-même me trahit et dépose contre moi.
אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃ | 9 |
Sa fureur me déchire, me traite en ennemi; il grince des dents contre moi: mon adversaire darde sur moi ses regards.
פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃ | 10 |
Ils ouvrent contre moi une bouche béante, ils me frappent ignominieusement sur les joues: en bande ils s’attroupent autour de moi.
יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃ | 11 |
Le Tout-Puissant me livre à des écervelés; il me jette en proie aux mains des méchants.
שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃ | 12 |
Je vivais paisible, et il m’a broyé; il m’a saisi par la nuque et mis en pièces; il m’a dressé comme une cible à ses coups.
יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃ | 13 |
Ses archers me cernent de toutes parts; sans pitié il me perce les reins, répand à terre mon fiel.
יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃ | 14 |
Il ouvre en moi brèche sur brèche, il court sur moi comme un guerrier puissant.
שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃ | 15 |
J’Ai cousu un cilice sur ma peau desséchée et traîné mon front dans la poussière.
פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃ | 16 |
J’Ai le visage tout bouffi par les pleurs; une nuit noire s’étend sur mes paupières.
על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃ | 17 |
Et aucune injustice ne souille mes mains! Et ma prière a toujours été pure!
ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃ | 18 |
O terre, ne recouvre pas mon sang! Qu’aucun obstacle n’arrête mes cris!
גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃ | 19 |
Dès maintenant j’ai un témoin pour moi dans les cieux, un répondant dans les régions supérieures.
מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃ | 20 |
Mes amis se raillent de moi: c’est vers Dieu que s’élèvent mes yeux baignés de larmes,
ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃ | 21 |
pour qu’il soit lui-même arbitre entre l’homme et Dieu, entre le fils de l’homme et son semblable.
כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃ | 22 |
Car ce peu d’années vont s’écouler, et je prendrai un chemin par où je ne repasserai point.