איוב 16

1 ויען איוב ויאמר׃

Then Job answered and said,

2 שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃

I have heard many such things: miserable comforters are ye all.

3 הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃

Shall vain words have an end? or what provoketh thee that thou answerest?

4 גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃

I also could speak as ye do; if your soul were in my soul’s stead, I could join words together against you, and shake mine head at you.

5 אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃

[But] I would strengthen you with my mouth, and the solace of my lips should assuage [your grief].

6 אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃

Though I speak, my grief is not assuaged: and though I forbear, what am I eased?

7 אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃

But now he hath made me weary: thou hast made desolate all my company.

8 ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃

And thou hast laid fast hold on me, [which] is a witness [against me]: and my leanness riseth up against me, it testifieth to my face.

9 אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃

He hath torn me in his wrath, and persecuted me; he hath gnashed upon me with his teeth: mine adversary sharpeneth his eyes upon me.

10 פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃

They have gaped upon me with their mouth; they have smitten me upon the cheek reproachfully: they gather themselves together against me.

11 יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃

God delivereth me to the ungodly, and casteth me into the hands of the wicked.

12 שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃

I was at ease, and he brake me asunder; yea, he hath taken me by the neck, and dashed me to pieces: he hath also set me up for his mark.

13 יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃

His archers compass me round about, he cleaveth my reins asunder, and doth not spare; he poureth out my gall upon the ground.

14 יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃

He breaketh me with breach upon breach; he runneth upon me like a giant.

15 שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃

I have sewed sackcloth upon my skin, and have laid my horn in the dust.

16 פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃

My face is foul with weeping, and on my eyelids is the shadow of death;

17 על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃

Although there is no violence in mine hands, and my prayer is pure.

18 ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃

O earth, cover not thou my blood, and let my cry have no [resting] place.

19 גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃

Even now, behold, my witness is in heaven, and he that coucheth for me is on high.

20 מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃

My friends scorn me: [but] mine eye poureth out tears unto God;

21 ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃

That he would maintain the right of a man with God, and of a son of man with his neighbour!

22 כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃

For when a few years are come, I shall go the way whence I shall not return.