איוב 16
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
But Job answered and said:
| שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃ | 2 |
Of such things as these I have heard enough! Miserable comforters are ye all!
| הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃ | 3 |
Will there ever be an end to words of wind? What stirreth thee up, that thou answerest?
| גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃ | 4 |
I also might speak like you, If ye were now in my place; I might string together words against you, And shake my head at you.
| אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃ | 5 |
I would strengthen you with my mouth, And the consolation of my lips should sustain you.
| אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃ | 6 |
If I speak, my grief is not assuaged; And if I forbear, it doth not leave me.
| אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃ | 7 |
For now He hath quite exhausted me; Thou hast desolated all my house!
| ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃ | 8 |
Thou hast seized hold of me, and this is a witness against me; My leanness riseth up and testifieth against me to my face.
| אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃ | 9 |
His anger teareth my flesh, and pursueth me; He gnasheth upon me with his teeth; My adversary sharpeneth his eyes upon me.
| פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃ | 10 |
They gape for me with their mouths; In scorn they smite me on the cheek; With one consent they assemble against me.
| יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃ | 11 |
God hath given me a prey to the unrighteous, And delivered me into the hands of the wicked.
| שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃ | 12 |
I was at ease, but he hath crushed me; He hath seized me by the neck, and dashed me in pieces; He hath set me up for his mark.
| יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃ | 13 |
His archers encompass me around; He pierceth my reins, and doth not spare; He poureth out my gall upon the ground.
| יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃ | 14 |
He breaketh me with breach upon breach; He rusheth upon me like a warrior.
| שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃ | 15 |
I have sewed sackcloth upon my skin, And thrust my horn into the dust.
| פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃ | 16 |
My face is red with weeping, And upon my eyelids is deathlike darkness.
| על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃ | 17 |
Yet is there no injustice in my bands. And my prayer hath been pure.
| ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃ | 18 |
O earth! cover not thou my blood, And let there be no hiding-place for my cry!
| גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃ | 19 |
Yet even now, behold, my witness is in heaven, And he who knoweth me is on high.
| מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃ | 20 |
My friends have me in derision, But my eye poureth out tears unto God.
| ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃ | 21 |
O that one might contend for a man with God, As a man contendeth with his neighbor!
| כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃ | 22 |
For when a few years shall have passed, I shall go the way whence I shall not return.
