איוב 16
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
Saa tog Job til Orde og svarede:
| שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃ | 2 |
Nok har jeg hørt af sligt, besværlige Trøstere er I til Hobe!
| הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃ | 3 |
Faar Mundsvejret aldrig Ende? Hvad ægged dig dog til at svare?
| גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃ | 4 |
Ogsaa jeg kunde tale som I, hvis I kun var i mit Sted, føje mine Ord imod jer og ryste paa Hovedet ad jer,
| אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃ | 5 |
styrke jer med min Mund, ej spare paa ynksomme Ord!
| אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃ | 6 |
Taler jeg, mildnes min Smerte ikke og om jeg tier, hvad Lindring faar jeg?
| אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃ | 7 |
Dog nu har han udtømt min Kraft, du har ødelagt hele min Kreds;
| ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃ | 8 |
at du greb mig, gælder som Vidnesbyrd mod mig, min Magerhed vidner imod mig.
| אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃ | 9 |
Hans Vrede river og slider i mig, han skærer Tænder imod mig. Fjenderne hvæsser Blikket imod mig,
| פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃ | 10 |
de opspiler Gabet imod mig, slaar mig med Haan paa Kind og flokkes til Hobe omkring mig;
| יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃ | 11 |
Gud gav mig hen i Niddingers Vold, i gudløses Hænder kasted han mig.
| שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃ | 12 |
Jeg leved i Fred, saa knuste han mig, han greb mig i Nakken og sønderslog mig; han stilled mig op som Skive,
| יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃ | 13 |
hans Pile flyver omkring mig, han borer i Nyrerne uden Skaansel, udgyder min Galde paa Jorden;
| יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃ | 14 |
Revne paa Revne slaar han mig, stormer som Kriger imod mig.
| שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃ | 15 |
Over min Hud har jeg syet Sæk og boret mit Horn i Støvet;
| פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃ | 16 |
mit Ansigt er rødt af Graad, mine Øjenlaag hyllet i Mørke,
| על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃ | 17 |
skønt der ikke er Vold i min Haand, og skønt min Bøn er ren!
| ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃ | 18 |
Dølg ikke, Jord, mit Blod, mit Skrig komme ikke til Hvile!
| גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃ | 19 |
Alt nu er mit Vidne i Himlen, min Talsmand er i det høje;
| מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃ | 20 |
gid min Ven lod sig finde! Mit Øje vender sig med Taarer til Gud,
| ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃ | 21 |
at han skifter Ret mellem Manden og Gud, mellem Mennesket og hans Ven!
| כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃ | 22 |
Thi talte er de kommende Aar, jeg skal ud paa en Færd, jeg ej vender hjem fra.
