איוב 15
| ויען אליפז התימני ויאמר׃ | 1 |
Da tok Elifas fra Teman til orde og sa:
| החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃ | 2 |
Svarer vel en vis mann med en kunnskap som bare er vind, og fyller han sitt indre med stormvær?
| הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃ | 3 |
Vil han vel forsvare sin sak med ord som ikke nytter, og med tale hvormed han intet utretter?
| אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃ | 4 |
Du nedbryter endog gudsfrykten og svekker andakten for Guds åsyn;
| כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃ | 5 |
for din synd legger ordene i din munn, og du velger falske menns tale.
| ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃ | 6 |
Din egen munn domfeller dig, ikke jeg; dine leber vidner mot dig.
| הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃ | 7 |
Blev du født først av alle mennesker, eller kom du til verden før alle haugene var til?
| הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃ | 8 |
Har du vært tilhører i Guds lønnlige råd og der tilranet dig visdom?
| מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃ | 9 |
Hvad vet du som vi ikke vet? Hvad forstår du som er ukjent for oss?
| גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃ | 10 |
Det er blandt oss en som er både gammel og gråhåret, rikere på dager enn din far.
| המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃ | 11 |
Er Guds trøsteord for lite for dig, og et ord som er talt i saktmodighet til dig?
| מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃ | 12 |
Hvorfor lar du dig rive med av ditt hjerte, og hvorfor gnistrer dine øine? -
| כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃ | 13 |
siden du vender din vrede mot Gud og lar ordene strømme fra din munn.
| מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃ | 14 |
Hvad er et menneske, at han skulde være ren, og en som er født av en kvinne, at han skulde være rettferdig?
| הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃ | 15 |
Endog på sine hellige stoler han ikke, og himlene er ikke rene i hans øine,
| אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃ | 16 |
langt mindre da en vederstyggelig, en fordervet, en mann som drikker urett som vann.
| אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃ | 17 |
Jeg vil kunngjøre dig noget, hør på mig! Hvad jeg har sett, det vil jeg fortelle,
| אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃ | 18 |
det som vise menn forkynner og ikke har dulgt, det som de mottok fra sine fedre,
| להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃ | 19 |
til hvem landet alene var gitt, og blandt hvem ingen fremmed hadde draget igjennem.
| כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃ | 20 |
En ugudelig lever i angst alle sine dager, og få i tall er de år som er gjemt for voldsmannen.
| קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃ | 21 |
Redselstoner lyder i hans ører; midt i freden kommer ødeleggeren over ham.
| לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃ | 22 |
Han tror ikke han skal komme tilbake fra mørket, og han er utsett til å falle for sverdet.
| נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃ | 23 |
Han flakker om efter brød og spør: Hvor er det å finne? Han vet at en mørkets dag står ferdig ved hans side.
| יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃ | 24 |
Nød og trengsel forferder ham; den overvelder ham, lik en stridsrustet konge,
| כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃ | 25 |
fordi han rakte ut sin hånd mot Gud og våget å trosse den Allmektige,
| ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃ | 26 |
stormet frem mot ham med opreist nakke, med sine skjolds tette tak,
| כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃ | 27 |
fordi han dekket sitt ansikt med sin fedme og la fett på sin lend
| וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃ | 28 |
og bodde i ødelagte byer, i hus hvor ingen skulde bo, og som var bestemt til å bli grusdynger.
| לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃ | 29 |
Han blir ikke rik, og hans gods varer ikke ved, og hans grøde luter ikke mot jorden.
| לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃ | 30 |
Han slipper ikke ut av mørket; ildslue skal tørke hans kvister, og han skal komme bort ved hans munns ånde.
| אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃ | 31 |
Ei sette han sin lit til det som forgjengelig er! Da narrer han sig selv, for bare forgjengelighet blir hans vederlag.
| בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃ | 32 |
Før hans dag kommer, blir det opfylt, og hans gren grønnes ikke.
| יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃ | 33 |
Han blir som et vintre som mister sine druer før de er modne, og som et oljetre som feller sine blomster;
| כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃ | 34 |
for den gudløses hus er ufruktbart, og ild fortærer deres telter som lar sig underkjøpe.
| הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃ | 35 |
De undfanger ulykke og føder nød, og deres morsliv fostrer svik.
