< איוב 15 >

ויען אליפז התימני ויאמר׃ 1
Respondens autem Eliphaz Themanites, dixit:
החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃ 2
Numquid sapiens respondebit quasi in ventum loquens, et implebit ardore stomachum suum?
הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃ 3
Arguis verbis eum, qui non est aequalis tibi, et loqueris quod tibi non expedit.
אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃ 4
Quantum in te est evacuasti timorem, et tulisti preces coram Deo.
כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃ 5
Docuit enim iniquitas tua os tuum, et imitaris linguam blasphemantium.
ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃ 6
Condemnabit te os tuum, et non ego: et labia tua respondebunt tibi.
הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃ 7
Numquid primus homo tu natus es, et ante colles formatus?
הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃ 8
Numquid consilium Dei audisti, et inferior te erit eius sapientia?
מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃ 9
Quid nosti quod ignoremus? quid intelligis quod nesciamus?
גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃ 10
Et senes, et antiqui sunt in nobis multo vetustiores quam patres tui.
המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃ 11
Numquid grande est ut consoletur te Deus? sed verba tua prava hoc prohibent
מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃ 12
Quid te elevat cor tuum, et quasi magna cogitans, attonitos habes oculos?
כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃ 13
Quid tumet contra Deum spiritus tuus, ut proferas de ore tuo huiuscemodi sermones?
מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃ 14
Quid est homo, ut immaculatus sit, et ut iustus appareat natus de muliere?
הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃ 15
Ecce inter sanctos eius nemo immutabilis, et caeli non sunt mundi in conspectu eius.
אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃ 16
Quanto magis abominabilis et inutilis homo, qui bibit quasi aquam iniquitatem?
אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃ 17
Ostendam tibi, audi me: quod vidi narrabo tibi.
אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃ 18
Sapientes confitentur, et non abscondunt patres suos.
להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃ 19
Quibus solis data est terra, et non transivit alienus per eos.
כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃ 20
Cunctis diebus suis impius superbit, et numerus annorum incertus est tyrannidis eius.
קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃ 21
Sonitus terroris semper in auribus illius: et cum pax sit, ille semper insidias suspicatur.
לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃ 22
Non credit quod reverti possit de tenebris ad lucem, circumspectans undique gladium.
נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃ 23
Cum se moverit ad quaerendum panem, novit quod paratus sit in manu eius tenebrarum dies.
יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃ 24
Terrebit eum tribulatio, et angustia vallabit eum, sicut regem, qui praeparatur ad praelium.
כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃ 25
Tetendit enim adversus Deum manum suam, et contra Omnipotentem roboratus est.
ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃ 26
Cucurrit adversus eum erecto collo, et pingui cervice armatus est.
כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃ 27
Operuit faciem eius crassitudo, et de lateribus eius arvina dependet.
וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃ 28
Habitavit in civitatibus desolatis, et in domibus desertis, quae in tumulos sunt redactae.
לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃ 29
Non ditabitur, nec perseverabit substantia eius, nec mittet in terra radicem suam.
לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃ 30
Non recedet de tenebris: ramos eius arefaciet flamma, et auferetur spiritu oris sui.
אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃ 31
Non credet frustra errore deceptus, quod aliquo pretio redimendus sit.
בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃ 32
Antequam dies eius impleantur, peribit: et manus eius arescent.
יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃ 33
Laedetur quasi vinea in primo flore botrus eius, et quasi oliva proiiciens florem suum.
כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃ 34
Congregatio enim hypocritae sterilis, et et ignis devorabit tabernacula eorum, qui munera libenter accipiunt.
הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃ 35
Concepit dolorem, et peperit iniquitatem, et uterus eius praeparat dolos.

< איוב 15 >