< איוב 15 >

ויען אליפז התימני ויאמר׃ 1
Respondens autem Eliphaz Themanites, dixit:
החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃ 2
[Numquid sapiens respondebit quasi in ventum loquens, et implebit ardore stomachum suum?
הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃ 3
Arguis verbis eum qui non est æqualis tibi, et loqueris quod tibi non expedit.
אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃ 4
Quantum in te est, evacuasti timorem, et tulisti preces coram Deo.
כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃ 5
Docuit enim iniquitas tua os tuum, et imitaris linguam blasphemantium.
ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃ 6
Condemnabit te os tuum, et non ego: et labia tua respondebunt tibi.
הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃ 7
Numquid primus homo tu natus es, et ante colles formatus?
הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃ 8
numquid consilium Dei audisti, et inferior te erit ejus sapientia?
מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃ 9
Quid nosti quod ignoremus? quid intelligis quod nesciamus?
גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃ 10
Et senes et antiqui sunt in nobis, multo vetustiores quam patres tui.
המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃ 11
Numquid grande est ut consoletur te Deus? sed verba tua prava hoc prohibent.
מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃ 12
Quid te elevat cor tuum, et quasi magna cogitans attonitos habes oculos?
כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃ 13
Quid tumet contra Deum spiritus tuus, ut proferas de ore tuo hujuscemodi sermones?
מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃ 14
Quid est homo ut immaculatus sit, et ut justus appareat natus de muliere?
הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃ 15
Ecce inter sanctos ejus nemo immutabilis, et cæli non sunt mundi in conspectu ejus.
אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃ 16
Quanto magis abominabilis et inutilis homo, qui bibit quasi aquam iniquitatem?
אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃ 17
Ostendam tibi: audi me: quod vidi, narrabo tibi.
אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃ 18
Sapientes confitentur, et non abscondunt patres suos:
להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃ 19
quibus solis data est terra, et non transivit alienus per eos.
כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃ 20
Cunctis diebus suis impius superbit, et numerus annorum incertus est tyrannidis ejus.
קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃ 21
Sonitus terroris semper in auribus illius: et cum pax sit, ille semper insidias suspicatur.
לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃ 22
Non credit quod reverti possit de tenebris ad lucem, circumspectans undique gladium.
נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃ 23
Cum se moverit ad quærendum panem, novit quod paratus sit in manu ejus tenebrarum dies.
יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃ 24
Terrebit eum tribulatio, et angustia vallabit eum, sicut regem qui præparatur ad prælium.
כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃ 25
Tetendit enim adversus Deum manum suam, et contra Omnipotentem roboratus est.
ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃ 26
Cucurrit adversus eum erecto collo, et pingui cervice armatus est.
כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃ 27
Operuit faciem ejus crassitudo, et de lateribus ejus arvina dependet.
וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃ 28
Habitavit in civitatibus desolatis, et in domibus desertis, quæ in tumulos sunt redactæ.
לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃ 29
Non ditabitur, nec perseverabit substantia ejus, nec mittet in terra radicem suam.
לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃ 30
Non recedet de tenebris: ramos ejus arefaciet flamma, et auferetur spiritu oris sui.
אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃ 31
Non credet, frustra errore deceptus, quod aliquo pretio redimendus sit.
בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃ 32
Antequam dies ejus impleantur peribit, et manus ejus arescent.
יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃ 33
Lædetur quasi vinea in primo flore botrus ejus, et quasi oliva projiciens florem suum.
כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃ 34
Congregatio enim hypocritæ sterilis, et ignis devorabit tabernacula eorum qui munera libenter accipiunt.
הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃ 35
Concepit dolorem, et peperit iniquitatem, et uterus ejus præparat dolos.]

< איוב 15 >