< איוב 15 >
ויען אליפז התימני ויאמר׃ | 1 |
テマン人エリパズ答へて曰く
החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃ | 2 |
智者あに虚しき智識をもて答へんや豈東風をその腹に充さんや
הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃ | 3 |
あに裨なき談益なき詞をもて辨論はんや
אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃ | 4 |
まことに汝は神を畏るる事を棄て その前に祷ることを止む
כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃ | 5 |
なんぢの罪なんぢの口を教ふ 汝はみづから擇びて狡猾人の舌を用ふ
ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃ | 6 |
なんぢの口みづから汝の罪を定む 我には非ず汝の唇なんぢの惡きを證す
הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃ | 7 |
汝あに最初に世に生れたる人ならんや 山よりも前に出來しならんや
הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃ | 8 |
神の御謀議を聞しならんや 智慧を獨にて藏めをらんや
מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃ | 9 |
なんぢが知る所は我らも知ざらんや 汝が曉るところは我らの心にも在ざらんや
גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃ | 10 |
我らの中には白髮の人および老たる人ありて汝の父よりも年高し
המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃ | 11 |
神の慰藉および夫の柔かき言詞を汝小しとするや
מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃ | 12 |
なんぢ何ぞかく心狂ふや 何ぞかく目をしばたたくや
כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃ | 13 |
なんぢ是のごとく神に對ひて氣をいらだて 斯る言詞をなんぢの口よりいだすは如何ぞや
מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃ | 14 |
人は如何なる者ぞ 如何してか潔からん 婦の産し者は如何なる者ぞ 如何してか義からん
הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃ | 15 |
それ神はその聖者にすら信を置たまはず 諸の天もその目の前には潔からざるなり
אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃ | 16 |
況んや罪を取ること水を飮が如くする憎むべき穢れたる人をや
אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃ | 17 |
我なんぢに語る所あらん 聽よ我見たる所を述ん
אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃ | 18 |
是すなはち智者等が父祖より受て隱すところなく傳へ來し者なり
להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃ | 19 |
彼らに而已この地は授けられて外國人は彼等の中に往來せしこと無りき
כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃ | 20 |
惡き人はその生る日の間つねに悶へ苦しむ 強暴人の年は數へて定めおかる
קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃ | 21 |
その耳には常に懼怖しき音きこえ平安の時にも滅ぼす者これに臨む
לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃ | 22 |
彼は幽暗を出得るとは信ぜず 目ざされて劒に付さる
נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃ | 23 |
彼食物は何處にありやと言つつ尋ねありき 黒暗日の備へられて己の側にあるを知る
יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃ | 24 |
患難と苦痛とはかれを懼れしめ 戰鬪の準備をなせる王のごとくして彼に打勝ん
כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃ | 25 |
彼は手を伸て神に敵し 傲りて全能者に悖り
ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃ | 26 |
頸を強くし 厚き楯の面を向て之に馳かかり
כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃ | 27 |
面に肉を滿せ 腰に脂を凝し
וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃ | 28 |
荒されたる邑々に住居を設けて人の住べからざる家 石堆となるべき所に居る
לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃ | 29 |
是故に彼は富ず その貨物は永く保たず その所有物は地に蔓延ず
לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃ | 30 |
また自己は黒暗を出づるに至らず 火燄その枝葉を枯さん 而してその身は神の口の氣吹によりて亡ゆかん
אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃ | 31 |
彼は虚妄を恃みて自ら欺くべからず 其報は虚妄なるべければなり
בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃ | 32 |
彼の日の來らざる先に其事成べし 彼の枝は緑ならじ
יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃ | 33 |
彼は葡萄の樹のその熟せざる果を振落すがごとく 橄欖の樹のその花を落すがごとくなるべし
כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃ | 34 |
邪曲なる者の宗族は零落れ 賄賂の家は火に焚ん
הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃ | 35 |
彼等は惡念を孕み 虚妄を生み その胎にて詭計を調ふ