איוב 15
| ויען אליפז התימני ויאמר׃ | 1 |
Und Eliphas, der Temaniter, antwortete und sprach:
| החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃ | 2 |
Wird ein Weiser windige Erkenntnis antworten, und wird er sein Inneres füllen mit Ostwind,
| הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃ | 3 |
streitend mit Reden, die nichts taugen, und mit Worten, womit er nicht nützt?
| אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃ | 4 |
Ja, du vernichtest die Gottesfurcht und schmälerst die Andacht vor Gott.
| כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃ | 5 |
Denn deine Ungerechtigkeit belehrt deinen Mund, und du wählst die Sprache der Listigen.
| ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃ | 6 |
Dein Mund verdammt dich, und nicht ich; und deine Lippen zeugen wider dich.
| הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃ | 7 |
Bist du als Erster zum Menschen gezeugt, und vor den Hügeln du geboren?
| הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃ | 8 |
Hast du im Rate Gottes zugehört, und die Weisheit an dich gerissen?
| מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃ | 9 |
Was weißt du, das wir nicht wüßten, was verstehst du, das uns nicht bekannt wäre?
| גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃ | 10 |
Unter uns sind auch Alte, auch Greise, reicher an Tagen als dein Vater.
| המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃ | 11 |
Sind dir zu wenig die Tröstungen Gottes, und ein sanftes Wort an dich zu gering?
| מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃ | 12 |
Was reißt dein Herz dich hin, und was zwinken deine Augen,
| כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃ | 13 |
daß du gegen Gott dein Schnauben kehrst, und Reden hervorgehen lässest aus deinem Munde?
| מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃ | 14 |
Was ist der Mensch, daß er rein sein sollte, und der vom Weibe Geborene, daß er gerecht wäre?
| הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃ | 15 |
Siehe, auf seine Heiligen vertraut er nicht, und die Himmel sind nicht rein in seinen Augen:
| אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃ | 16 |
wieviel weniger der Abscheuliche und Verderbte, der Mann, der Unrecht trinkt wie Wasser!
| אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃ | 17 |
Ich will dir's berichten, höre mir zu; und was ich gesehen, will ich erzählen,
| אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃ | 18 |
was die Weisen verkündigt und nicht verhehlt haben von ihren Vätern her, -
| להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃ | 19 |
ihnen allein war das Land übergeben, und kein Fremder zog durch ihre Mitte; -
| כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃ | 20 |
Alle seine Tage wird der Gesetzlose gequält, und eine kleine Zahl von Jahren ist dem Gewalttätigen aufgespart.
| קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃ | 21 |
Die Stimme von Schrecknissen ist in seinen Ohren, im Frieden kommt der Verwüster über ihn;
| לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃ | 22 |
er glaubt nicht an eine Rückkehr aus der Finsternis, und er ist ausersehen für das Schwert.
| נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃ | 23 |
Er schweift umher nach Brot, wo es finden? Er weiß, daß neben ihm ein Tag der Finsternis bereitet ist.
| יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃ | 24 |
Angst und Bedrängnis schrecken ihn, sie überwältigen ihn wie ein König, gerüstet zum Sturm.
| כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃ | 25 |
Weil er seine Hand wider Gott ausgestreckt hat und wider den Allmächtigen trotzte,
| ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃ | 26 |
wider ihn anrannte mit gerecktem Halse, mit den dichten Buckeln seiner Schilde;
| כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃ | 27 |
weil er sein Angesicht bedeckt hat mit seinem Fette und Schmer angesetzt an den Lenden;
| וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃ | 28 |
und zerstörte Städte bewohnte, Häuser, die nicht bewohnt werden sollten, die zu Steinhaufen bestimmt waren:
| לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃ | 29 |
so wird er nicht reich werden, und sein Vermögen wird keinen Bestand haben; und nicht neigt sich zur Erde, was solche besitzen.
| לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃ | 30 |
Er entweicht nicht der Finsternis; seine Schößlinge versengt die Flamme; und er muß weichen durch den Hauch seines Mundes. -
| אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃ | 31 |
Er verlasse sich nicht auf Nichtiges, er wird getäuscht; denn Nichtiges wird seine Vergeltung sein.
| בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃ | 32 |
Noch ist sein Tag nicht da, so erfüllt es sich; und sein Palmzweig wird nicht grün.
| יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃ | 33 |
Wie der Weinstock übt er Unbill an seinen unreifen Beeren, und wie der Olivenbaum wirft er seine Blüte ab.
| כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃ | 34 |
Denn der Hausstand des Ruchlosen ist unfruchtbar, und Feuer frißt die Zelte der Bestechung.
| הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃ | 35 |
Sie sind schwanger mit Mühsal und gebären Unheil, und ihr Inneres bereitet Trug.
