איוב 15

1 ויען אליפז התימני ויאמר׃

Eliphaz de Têmân prit la parole et dit:

2 החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃

Est-il digne du sage de mettre en avant des raisons futiles, de gonfler son sein de vent?

3 הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃

d’employer des arguments sans valeur et des paroles qui ne servent de rien?

4 אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃

Tu en viens à saper la piété, à supprimer les prières au Tout-Puissant!

5 כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃

C’Est ton iniquité qui inspire ta bouche, et ainsi tu adoptes le langage de la mauvaise foi.

6 ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃

C’Est ta bouche qui te condamne, et non moi; tes propres lèvres témoignent contre toi.

7 הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃

Es-tu donc, par ta naissance, le premier des hommes? As-tu vu le jour avant les collines?

8 הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃

As-tu entendu ce qui se dit dans le conseil de Dieu? As-tu confisqué à ton profit la sagesse?

9 מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃

Que sais-tu que nous ne sachions? Que comprends-tu qui nous échappe?

10 גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃

Parmi nous aussi il est des gens vénérables par l’âge, des vieillards plus riches de jours que ton père.

11 המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃

Comptes-tu pour rien les consolations de Dieu et la parole qui t’a été dite en douceur?

12 מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃

Pourquoi te laisser emporter par ton cœur? Pourquoi rouler ainsi tes yeux?

13 כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃

Pourquoi tourner ta mauvaise humeur contre Dieu et laisser échapper de tels discours de ta bouche?

14 מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃

Qu’est-ce donc que l’homme pour se prétendre pur et l’enfant de la femme pour se dire juste?

15 הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃

Quoi! Même en ses saints il n’a pas confiance, et les cieux ne sont pas sans tache à ses yeux!

16 אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃

Que sera-ce de cet être méprisable et corrompu, de l’homme qui boit l’iniquité comme l’eau?

17 אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃

Je veux t’instruire, écoute-moi; je veux t’exposer ce que j’ai vu;

18 אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃

ce que racontent les sages, sans rien dissimuler, comme une tradition de leurs pères,

19 להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃

qui furent, seuls, maîtres de ce pays et auxquels nul étranger ne s’est mêlé:

20 כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃

"Les tourments remplissent toute la vie du méchant, tout le cours des années mesurées au tyran.

21 קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃

Ses oreilles ne cessent d’entendre un bruit terrifiant; en pleine paix, il se voit assaillir par le dévastateur.

22 לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃

Il renonce à l’espoir d’échapper aux ténèbres, il se sait prédestiné au glaive.

23 נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃

Il erre ça et là pour chercher du pain: il a conscience que des jours sombres se préparent pour lui.

24 יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃

La détresse et l’angoisse le jettent dans l’épouvante; elles l’étreignent comme un roi qui monte à l’assaut.

25 כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃

C’Est qu’il a dirigé sa main contre Dieu, il s’est élevé contre le Tout-Puissant.

26 ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃

C’Est qu’il lui a couru sus, le cou tendu, couvert de toute l’épaisseur de ses boucliers bombés.

27 כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃

C’Est qu’il a le visage épaissi par la graisse et le dos arrondi par l’embonpoint.

28 וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃

Aussi se fixe-t-il dans des villes en ruines, dans des maisons qui ne sont pas habitables, étant destinées à se changer en décombres.

29 לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃

Il ne s’enrichira pas, sa fortune ne subsistera point; tel un arbre sans fruits il n’inclinera pas à terre le sommet de ses branches.

30 לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃

Il ne sortira plus des ténèbres; ses rejetons seront consumés par le feu; il disparaîtra comme par un souffle de Dieu.

31 אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃

Qu’il n’espère rien de la fraude! II a fait fausse route. La déception sera son salaire.

32 בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃

Sa carrière sera achevée avant le temps, et son toit de feuillage ne reverdira plus.

33 יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃

Tel qu’une vigne, il sera dépouillé de ses jeunes grappes; tel qu’un olivier, il jettera ses fleurs.

34 כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃

Car la bande des pervers est condamnée à la stérilité; le feu dévore les tentes où s’entassent les dons de la corruption.

35 הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃

Ils conçoivent le mal, ils enfantent le malheur. Leur sein couve la perfidie.