איוב 15

1 ויען אליפז התימני ויאמר׃

And Eliphaz the Temanite answereth and saith: —

2 החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃

Doth a wise man answer [with] vain knowledge? And fill [with] an east wind his belly?

3 הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃

To reason with a word not useful? And speeches — no profit in them?

4 אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃

Yea, thou dost make reverence void, And dost diminish meditation before God.

5 כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃

For thy mouth teacheth thine iniquity, And thou chooseth the tongue of the subtile.

6 ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃

Thy mouth declareth thee wicked, and not I, And thy lips testify against thee.

7 הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃

The first man art thou born? And before the heights wast thou formed?

8 הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃

Of the secret counsel of God dost thou hear? And withdrawest thou unto thee wisdom?

9 מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃

What hast thou known, and we know not? Understandest thou — and it is not with us?

10 גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃

Both the gray-headed And the very aged [are] among us — Greater than thy father [in] days.

11 המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃

Too few for thee are the comforts of God? And a gentle word [is] with thee,

12 מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃

What — doth thine heart take thee away? And what — are thine eyes high?

13 כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃

For thou turnest against God thy spirit? And hast brought out words from thy mouth:

14 מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃

What [is] man that he is pure, And that he is righteous, one born of woman?

15 הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃

Lo, in His holy ones He putteth no credence, And the heavens have not been pure in His eyes.

16 אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃

Also — surely abominable and filthy Is man drinking as water perverseness.

17 אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃

I shew thee — hearken to me — And this I have seen and declare:

18 אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃

Which the wise declare — And have not hid — from their fathers.

19 להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃

To them alone was the land given, And a stranger passed not over into their midst:

20 כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃

'All days of the wicked he is paining himself, And few years have been laid up for the terrible one.

21 קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃

A fearful voice [is] in his ears, In peace doth a destroyer come to him.

22 לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃

He believeth not to return from darkness, And watched [is] he for the sword.

23 נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃

He is wandering for bread — 'Where [is] it?' He hath known that ready at his hand Is a day of darkness.

24 יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃

Terrify him do adversity and distress, They prevail over him As a king ready for a boaster.

25 כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃

For he stretched out against God his hand, And against the Mighty he maketh himself mighty.

26 ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃

He runneth unto Him with a neck, With thick bosses of his shields.

27 כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃

For he hath covered his face with his fat, And maketh vigour over [his] confidence.

28 וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃

And he inhabiteth cities cut off, houses not dwelt in, That have been ready to become heaps.

29 לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃

He is not rich, nor doth his wealth rise, Nor doth he stretch out on earth their continuance.

30 לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃

He turneth not aside from darkness, His tender branch doth a flame dry up, And he turneth aside at the breath of His mouth!

31 אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃

Let him not put credence in vanity, He hath been deceived, For vanity is his recompence.

32 בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃

Not in his day is it completed, And his bending branch is not green.

33 יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃

He shaketh off as a vine his unripe fruit, And casteth off as an olive his blossom.

34 כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃

For the company of the profane [is] gloomy, And fire hath consumed tents of bribery.

35 הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃

To conceive misery, and to bear iniquity, Even their heart doth prepare deceit.