ויען אליפז התימני ויאמר׃ | 1 |
החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃ | 2 |
הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃ | 3 |
אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃ | 4 |
כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃ | 5 |
ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃ | 6 |
הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃ | 7 |
הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃ | 8 |
מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃ | 9 |
גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃ | 10 |
המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃ | 11 |
מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃ | 12 |
כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃ | 13 |
מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃ | 14 |
הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃ | 15 |
אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃ | 16 |
אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃ | 17 |
אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃ | 18 |
להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃ | 19 |
כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃ | 20 |
קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃ | 21 |
לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃ | 22 |
נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃ | 23 |
יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃ | 24 |
כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃ | 25 |
ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃ | 26 |
כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃ | 27 |
וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃ | 28 |
לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃ | 29 |
לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃ | 30 |
אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃ | 31 |
בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃ | 32 |
יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃ | 33 |
כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃ | 34 |
הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃ | 35 |