איוב 15
| ויען אליפז התימני ויאמר׃ | 1 |
Then answered Eliphaz the Temanite, and said:
| החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃ | 2 |
Should a wise man make answer with windy knowledge, and fill his belly with the east wind?
| הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃ | 3 |
Should he reason with unprofitable talk, or with speeches wherewith he can do no good?
| אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃ | 4 |
Yea, thou doest away with fear, and impairest devotion before God.
| כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃ | 5 |
For thine iniquity teacheth thy mouth, and thou choosest the tongue of the crafty.
| ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃ | 6 |
Thine own mouth condemneth thee, and not I; yea, thine own lips testify against thee.
| הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃ | 7 |
Art thou the first man that was born? Or wast thou brought forth before the hills?
| הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃ | 8 |
Dost thou hearken in the council of God? And dost thou restrain wisdom to thyself?
| מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃ | 9 |
What knowest thou, that we know not? What understandest thou, which is not in us?
| גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃ | 10 |
With us are both the gray-headed and the very aged men, much older than thy father.
| המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃ | 11 |
Are the consolations of God too small for thee, and the word that dealeth gently with thee?
| מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃ | 12 |
Why doth thy heart carry thee away? And why do thine eyes wink?
| כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃ | 13 |
That thou turnest thy spirit against God, and lettest such words go out of thy mouth.
| מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃ | 14 |
What is man, that he should be clean? And he that is born of a woman, that he should be righteous?
| הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃ | 15 |
Behold, He putteth no trust in His holy ones; yea, the heavens are not clean in His sight.
| אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃ | 16 |
How much less one that is abominable and impure, man who drinketh iniquity like water!
| אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃ | 17 |
I will tell thee, hear thou me; and that which I have seen I will declare —
| אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃ | 18 |
Which wise men have told from their fathers, and have not hid it;
| להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃ | 19 |
Unto whom alone the land was given, and no stranger passed among them.
| כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃ | 20 |
The wicked man travaileth with pain all his days, even the number of years that are laid up for the oppressor.
| קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃ | 21 |
A sound of terrors is in his ears: in prosperity the destroyer shall come upon him.
| לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃ | 22 |
He believeth not that he shall return out of darkness, and he is waited for of the sword.
| נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃ | 23 |
He wandereth abroad for bread: 'Where is it?' He knoweth that the day of darkness is ready at his hand.
| יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃ | 24 |
Distress and anguish overwhelm him; they prevail against him, as a king ready to the battle.
| כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃ | 25 |
Because he hath stretched out his hand against God, and behaveth himself proudly against the Almighty;
| ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃ | 26 |
He runneth upon him with a stiff neck, with the thick bosses of his bucklers.
| כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃ | 27 |
Because he hath covered his face with his fatness, and made collops of fat on his loins;
| וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃ | 28 |
And he hath dwelt in desolate cities, in houses which no man would inhabit, which were ready to become heaps.
| לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃ | 29 |
He shall not be rich, neither shall his substance continue, neither shall their produce bend to the earth.
| לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃ | 30 |
He shall not depart out of darkness; the flame shall dry up his branches, and by the breath of His mouth shall he go away.
| אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃ | 31 |
Let him not trust in vanity, deceiving himself; for vanity shall be his recompense.
| בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃ | 32 |
It shall be accomplished before his time, and his branch shall not be leafy.
| יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃ | 33 |
He shall shake off his unripe grape as the vine, and shall cast off his flower as the olive.
| כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃ | 34 |
For the company of the godless shall be desolate, and fire shall consume the tents of bribery.
| הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃ | 35 |
They conceive mischief, and bring forth iniquity, and their belly prepareth deceit.
