איוב 15

1 ויען אליפז התימני ויאמר׃

Tedy odpovídaje Elifaz Temanský, řekl:

2 החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃

Zdali moudrý vynášeti má umění povětrné, aneb naplňovati východním větrem břicho své,

3 הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃

Hádaje se slovy neprospěšnými, aneb řečmi neužitečnými?

4 אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃

Anobrž vyprazdňuješ i bázeň Boží, a modliteb k Bohu činiti se zbraňuješ.

5 כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃

Osvědčujíť zajisté nepravost tvou ústa tvá, ač jsi koli sobě zvolil jazyk chytrých.

6 ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃

Potupují tě ústa tvá, a ne já, a rtové tvoji svědčí proti tobě.

7 הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃

Zdaliž ty nejprv z lidí zplozen jsi, aneb prvé než pahrbkové sformován?

8 הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃

Zdaliž jsi tajemství Boží slyšel, že u sebe zavíráš moudrost?

9 מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃

Co víš, čehož bychom nevěděli? Čemu rozumíš, aby toho při nás nebylo?

10 גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃

I šedivýť i stařec mezi námi jest, ano i starší věkem než otec tvůj.

11 המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃

Zdali malá jsou tobě potěšování Boha silného, čili něco je zastěňuje tobě?

12 מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃

Tak-liž tě jalo srdce tvé, a tak-liž blíkají oči tvé,

13 כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃

Že smíš odpovídati Bohu silnému tak pyšně, a vypouštěti z úst svých ty řeči?

14 מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃

Nebo což jest člověk, aby se mohl očistiti, aneb spravedliv býti narozený z ženy?

15 הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃

An při svatých jeho není dokonalosti, a nebesa nejsou čistá před očima jeho,

16 אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃

Nadto ohavný a neužitečný člověk, kterýž pije nepravost jako vodu.

17 אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃

Já oznámím tobě, poslyš mne; to zajisté, což jsem viděl, vypravovati budu,

18 אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃

Což moudří vynesli a nezatajili, slýchavše od předků svých.

19 להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃

Jimž samým dána byla země, aniž přejíti mohl cizí prostředkem jejich.

20 כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃

Po všecky své dny bezbožný sám se bolestí trápí, po všecka, pravím léta, skrytá před ukrutníkem.

21 קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃

Zvuk strachu jest v uších jeho, že i v čas pokoje zhoubce připadne na něj.

22 לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃

Nevěří, by se měl navrátiti z temností, ustavičně očekávaje na sebe meče.

23 נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃

Bývá i tulákem, chleba hledaje, kde by byl, cítě, že pro něj nastrojen jest den temností.

24 יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃

Děsí jej nátisk a ssoužení, kteréž se silí proti němu, jako král s vojskem sšikovaným.

25 כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃

Nebo vztáhl proti Bohu silnému ruku svou, a proti Všemohoucímu postavil se.

26 ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃

Útok učinil na něj, na šíji jeho s množstvím zdvižených štítů svých.

27 כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃

Nebo přiodíl tvář svou tukem svým, tak že se mu nadělalo faldů na slabinách.

28 וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃

A bydlil v městech zkažených, a v domích, v nichž žádný nebydlil, kteráž v hromady rumu obrácena byla.

29 לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃

Avšak nezbohatneť, aniž stane moc jeho, aniž se rozšíří na zemi dokonalost takových.

30 לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃

Nevyjde z temností, mladistvou ratolest jeho usuší plamen, a tak zahyne od ducha úst svých.

31 אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃

Ale nevěří, že v marnosti jest ten, jenž bloudí, a že marnost bude směna jeho.

32 בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃

Před časem svým vyťat bude, a ratolest jeho nebude se zelenati.

33 יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃

Zmaří, jako vinný kmen nezralý hrozen svůj, a svrže květ svůj jako oliva.

34 כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃

Nebo shromáždění pokrytce spustne, a oheň spálí stany oslepených dary.

35 הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃

Kteřížto když počali ssužování, a porodili nepravost, hned břicho jejich strojí jinou lest.