איוב 14

1 אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃

אָדָם יְלוּד אִשָּׁה קְצַר יָמִים וּֽשְׂבַֽע־רֹֽגֶז׃

2 כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃

כְּצִיץ יָצָא וַיִּמָּל וַיִּבְרַח כַּצֵּל וְלֹא יַעֲמֽוֹד׃

3 אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃

אַף־עַל־זֶה פָּקַחְתָּ עֵינֶךָ וְאֹתִי תָבִיא בְמִשְׁפָּט עִמָּֽךְ׃

4 מי יתן טהור מטמא לא אחד׃

מִֽי־יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָֽד׃

5 אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃

אִם חֲרוּצִים ׀ יָמָיו מִֽסְפַּר־חֳדָשָׁיו אִתָּךְ חֻקָּו עָשִׂיתָ וְלֹא יַעֲבֹֽר׃

6 שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃

שְׁעֵה מֵעָלָיו וְיֶחְדָּל עַד־יִרְצֶה כְּשָׂכִיר יוֹמֽוֹ׃

7 כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃

כִּי יֵשׁ לָעֵץ תִּקְוָה אִֽם־יִכָּרֵת וְעוֹד יַחֲלִיף וְיֹנַקְתּוֹ לֹא תֶחְדָּֽל׃

8 אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃

אִם־יַזְקִין בָּאָרֶץ שׇׁרְשׁוֹ וּבֶעָפָר יָמוּת גִּזְעֽוֹ׃

9 מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃

מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִחַ וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ־נָֽטַע׃

10 וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃

וְגֶבֶר יָמוּת וַֽיֶּחֱלָשׁ וַיִּגְוַע אָדָם וְאַיּֽוֹ׃

11 אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃

אָזְלוּ־מַיִם מִנִּי־יָם וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵֽשׁ׃

12 ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃

וְאִישׁ שָׁכַב וְֽלֹא־יָקוּם עַד־בִּלְתִּי שָׁמַיִם לֹא יָקִיצוּ וְלֹֽא־יֵעֹרוּ מִשְּׁנָתָֽם׃

13 מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃ (Sheol h7585)

מִי יִתֵּן ׀ בִּשְׁאוֹל תַּצְפִּנֵנִי תַּסְתִּירֵנִי עַד־שׁוּב אַפֶּךָ תָּשִֽׁית לִי חֹק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃ (Sheol h7585)

14 אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃

אִם־יָמוּת גֶּבֶר הֲיִֽחְיֶה כׇּל־יְמֵי צְבָאִי אֲיַחֵל עַד־בּוֹא חֲלִיפָתִֽי׃

15 תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃

תִּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶךָּ לְֽמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹֽף׃

16 כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃

כִּֽי־עַתָּה צְעָדַי תִּסְפּוֹר לֹֽא־תִשְׁמֹר עַל־חַטָּאתִֽי׃

17 חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃

חָתֻם בִּצְרוֹר פִּשְׁעִי וַתִּטְפֹּל עַל־עֲוֺנִֽי׃

18 ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃

וְאוּלָם הַר־נוֹפֵל יִבּוֹל וְצוּר יֶעְתַּק מִמְּקֹמֽוֹ׃

19 אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃

אֲבָנִים ׀ שָׁחֲקוּ מַיִם תִּשְׁטֹֽף־סְפִיחֶיהָ עֲפַר־אָרֶץ וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ הֶֽאֱבַֽדְתָּ׃

20 תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃

תִּתְקְפֵהוּ לָנֶצַח וַֽיַּהֲלֹךְ מְשַׁנֶּה פָנָיו וַֽתְּשַׁלְּחֵֽהוּ׃

21 יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃

יִכְבְּדוּ בָנָיו וְלֹא יֵדָע וְיִצְעֲרוּ וְֽלֹא־יָבִין לָֽמוֹ׃

22 אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃

אַךְ־בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָֽל׃