< איוב 14 >

אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃ 1
Der Mensch, vom Weibe geboren, lebt kurze Zeit und ist voll Unruhe,
כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃ 2
gehet auf wie eine Blume und fällt ab, fleucht wie ein Schatten und bleibet nicht.
אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃ 3
Und du tust deine Augen über solchem auf, daß du mich vor dir in das Gericht ziehest.
מי יתן טהור מטמא לא אחד׃ 4
Wer will einen Reinen finden bei denen, da keiner rein ist?
אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃ 5
Er hat seine bestimmte Zeit, die Zahl seiner Monden stehet bei dir; du hast ein Ziel gesetzt, das wird er nicht übergehen.
שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃ 6
Tue dich von ihm, daß er Ruhe habe, bis daß seine Zeit komme, deren er wie ein Taglöhner wartet.
כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃ 7
Ein Baum hat Hoffnung, wenn er schon abgehauen ist, daß er sich wieder verändere, und seine Schößlinge hören nicht auf.
אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃ 8
Ob seine Wurzel in der Erde veraltet und sein Stamm in dem Staube erstirbt,
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃ 9
grünet er doch wieder vom Geruch des Wassers und wächst daher, als wäre er gepflanzet.
וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃ 10
Wo ist aber ein Mensch, wenn er tot und umkommen und dahin ist?
אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃ 11
Wie ein Wasser ausläuft aus dem See und wie ein Strom versieget und vertrocknet,
ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃ 12
so ist ein Mensch, wenn er sich legt, und wird nicht aufstehen und wird nicht aufwachen, solange der Himmel bleibt, noch von seinem Schlaf erweckt werden.
מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃ (Sheol h7585) 13
Ach, daß du mich in der Hölle verdecktest und verbärgest, bis dein Zorn sich lege, und setztest mir ein Ziel, daß du an mich denkest! (Sheol h7585)
אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃ 14
Meinest du, ein toter Mensch werde wieder leben? Ich harre täglich; dieweil ich streite, bis daß meine Veränderung komme,
תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃ 15
daß du wollest mir rufen, und ich dir antworten, und wollest das Werk deiner Hände nicht ausschlagen.
כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃ 16
Denn du hast schon meine Gänge gezählet; aber du wollest ja nicht achthaben auf meine Sünde.
חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃ 17
Du hast meine Übertretung in einem Bündlein versiegelt und meine Missetat zusammengefasset.
ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃ 18
Zerfällt doch ein Berg und vergehet, und ein Fels wird von seinem Ort versetzt.
אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃ 19
Wasser wäschet Steine weg, und die Tropfen flößen die Erde weg; aber des Menschen Hoffnung ist verloren.
תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃ 20
Denn du stößest ihn gar um, daß er dahinfähret, veränderst sein Wesen und lässest ihn fahren.
יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃ 21
Sind seine Kinder in Ehren, das weiß er nicht; oder ob sie geringe sind, des wird er nicht gewahr.
אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃ 22
Weil er das Fleisch an sich trägt, muß er Schmerzen haben, und weil seine Seele noch bei ihm ist, muß er Leid tragen.

< איוב 14 >