< איוב 14 >
אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃ | 1 |
L'homme, né de la femme, vit peu, et il est plein d'emportement.
כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃ | 2 |
Il tombe comme une fleur s'épanouit; il passe comme une ombre; il n's'arrête jamais.
אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃ | 3 |
N'est-ce pas de vous qu'il tient sa raison? Et n'est-ce point vous qui l'appelez devant vous pour être jugé?
מי יתן טהור מטמא לא אחד׃ | 4 |
Qui sera exempt de souillure? Personne.
אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃ | 5 |
Sa vie sur la terre n'eût-elle duré qu'un jour. L'homme peut supputer lui- même le nombre de ses mois; vous avez fixé le terme; nul ne le dépasse.
שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃ | 6 |
Détournez-vous donc de lui afin qu'il se repose et qu'il se complaise en sa vie, comme le travailleur à gages.
כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃ | 7 |
L'arbre ne perd point toute espérance; si on le taille, il fleurira encore, et il ne manquera pas de rejetons.
אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃ | 8 |
S'il a vieilli, sa racine est encore en terre; si son tronc s'est flétri au milieu des rochers,
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃ | 9 |
La senteur de l'eau le ranimera, et il portera des fruits comme un jeune plant.
וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃ | 10 |
L'homme meurt et il disparaît; le mortel tombe et il n'est plus.
אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃ | 11 |
La mer à la longue s'appauvrit; le fleuve abandonné à lui-même se dessèche;
ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃ | 12 |
L'homme une fois couché ne se relèvera pas que le ciel ne se dissolve; les morts ne sortiront pas de leur sommeil.
מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃ (Sheol ) | 13 |
Puissiez-vous me garder dans les enfers; et me cacher jusqu'à ce que votre courroux s'apaise; et me marquer le temps où vous vous souviendrez de moi. (Sheol )
אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃ | 14 |
Car l'homme sera mort, lorsqu'il aura remplit les jours de sa vie, il vivra. J'attendrai jusqu'à ce que je renaisse.
תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃ | 15 |
Vous m'appellerez alors et je vous obéirai: ne rejetez donc pas les œuvres de vos mains.
כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃ | 16 |
Vous avez compté mes actions et nulle de mes fautes ne vous est échappée.
חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃ | 17 |
Vous avez scellé mes péchés dans un sac; vous avez mis un signe à ceux que la contrainte m'a fait commettre.
ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃ | 18 |
Mais les monts s'écroulent, les roches sont déracinées;
אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃ | 19 |
Les eaux aplanissent la pierre; les ondes couvrent les hautes cimes des monts; et vous avez détruit la patience de l'homme.
תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃ | 20 |
Vous l'avez poussé à la mort et il est parti; vous avez tourné vers lui votre visage et vous l'avez congédié.
יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃ | 21 |
Des fils nombreux sont issus de lui et il n'en sait rien; sa postérité n'est pas nombreuse; il l'ignore.
אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃ | 22 |
Mais ses chairs ont connu la souffrance et son âme a été affligée.