< איוב 14 >

אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃ 1
L’homme né de femme est de peu de jours et rassasié de trouble;
כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃ 2
Il sort comme une fleur, et il est fauché; il s’enfuit comme une ombre, et il ne dure pas.
אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃ 3
Pourtant, sur lui tu ouvres tes yeux, et tu me fais venir en jugement avec toi!
מי יתן טהור מטמא לא אחד׃ 4
Qui est-ce qui tirera de l’impur un [homme] pur? Pas un!
אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃ 5
Si ses jours sont déterminés, si le nombre de ses mois est par-devers toi, si tu lui as posé ses limites, qu’il ne doit pas dépasser,
שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃ 6
Détourne de lui ton regard, et il aura du repos, jusqu’à ce que, comme un mercenaire, il achève sa journée;
כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃ 7
Car il y a de l’espoir pour un arbre: s’il est coupé, il repoussera encore, et ses rejetons ne cesseront pas.
אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃ 8
Si sa racine vieillit dans la terre, et si son tronc meurt dans la poussière,
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃ 9
À l’odeur de l’eau il poussera, et il fera des branches comme un jeune plant;
וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃ 10
Mais l’homme meurt et gît là; l’homme expire, et où est-il?
אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃ 11
Les eaux s’en vont du lac; et la rivière tarit et sèche:
ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃ 12
Ainsi l’homme se couche et ne se relève pas: jusqu’à ce qu’il n’y ait plus de cieux, ils ne s’éveillent pas, et ils ne se réveillent pas de leur sommeil.
מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃ (Sheol h7585) 13
Oh! si tu voulais me cacher dans le shéol, me tenir caché jusqu’à ce que ta colère se détourne, me fixer un temps arrêté, et puis te souvenir de moi, – (Sheol h7585)
אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃ 14
(Si un homme meurt, revivra-t-il?) tous les jours de ma détresse, j’attendrais jusqu’à ce que mon état vienne à changer:
תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃ 15
Tu appellerais, et moi je te répondrais; ton désir serait tourné vers l’œuvre de tes mains;
כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃ 16
Car maintenant tu comptes mes pas: ne veilles-tu pas sur mon péché?
חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃ 17
Ma transgression est scellée dans un sac, et [dans tes pensées] tu ajoutes à mon iniquité.
ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃ 18
Mais une montagne qui s’éboule est réduite en poussière, et le rocher est transporté de son lieu;
אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃ 19
Les eaux usent les pierres, leur débordement emporte la poussière de la terre: ainsi tu fais périr l’espoir de l’homme.
תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃ 20
Tu le domines pour toujours, et il s’en va; tu changes sa face, et tu le renvoies.
יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃ 21
Ses fils sont honorés, et il ne le sait pas; ils sont abaissés, et il ne s’en aperçoit pas.
אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃ 22
Sa chair ne souffre que pour lui-même, et son âme ne mène deuil que sur lui-même.

< איוב 14 >