< איוב 14 >

אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃ 1
Man [that is] born of a woman [is] of few days, and full of trouble.
כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃ 2
He cometh forth like a flower, and is cut down: he fleeth also as a shadow, and continueth not.
אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃ 3
And dost thou open thy eyes upon such one, and bring me into judgment with thee?
מי יתן טהור מטמא לא אחד׃ 4
Who can bring a clean [thing] out of an unclean? not one.
אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃ 5
Seeing his days [are] determined, the number of his months [is] with thee, thou hast appointed his bounds that he cannot pass;
שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃ 6
Turn from him, that he may rest, till he shall accomplish, as a hireling, his day.
כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃ 7
For there is hope of a tree, if it is cut down, that it will sprout again, and that its tender branch will not cease.
אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃ 8
Though its root shall become old in the earth, and its stock die in the ground;
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃ 9
[Yet] through the scent of water it will bud, and bring forth boughs like a plant.
וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃ 10
But man dieth, and wasteth away: yes, man yieldeth his breath, and where [is] he?
אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃ 11
[As] the waters fail from the sea, and the flood decayeth and drieth up:
ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃ 12
So man lieth down, and riseth not: till the heavens [shall be] no more, they shall not awake, nor be raised out of their sleep.
מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃ (Sheol h7585) 13
O that thou wouldst hide me in the grave, that thou wouldst keep me secret, until thy wrath is past, that thou wouldst appoint me a set time, and remember me! (Sheol h7585)
אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃ 14
If a man dieth, shall he live [again]? all the days of my appointed time will I wait, till my change shall come.
תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃ 15
Thou shalt call, and I will answer thee: thou wilt have a desire to the work of thy hands.
כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃ 16
For now thou numberest my steps: dost thou not watch over my sin?
חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃ 17
My transgression [is] sealed up in a bag, and thou sewest up my iniquity.
ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃ 18
And surely the mountain falling cometh to naught, and the rock is removed out of its place.
אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃ 19
The waters wear the stones: thou washest away the things which grow [out] of the dust of the earth; and thou destroyest the hope of man.
תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃ 20
Thou prevailest for ever against him, and he passeth: thou changest his countenance, and sendest him away.
יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃ 21
His sons come to honor, and he knoweth [it] not; and they are brought low, but he perceiveth [it] not of them.
אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃ 22
But his flesh upon him shall have pain, and his soul within him shall mourn.

< איוב 14 >