הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃ | 1 |
הֶן־כֹּל רָאֲתָה עֵינִי שָֽׁמְעָה אׇזְנִי וַתָּבֶן לָֽהּ׃ |
כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃ | 2 |
כְּֽדַעְתְּכֶם יָדַעְתִּי גַם־אָנִי לֹֽא־נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּֽם׃ |
אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃ | 3 |
אוּלָם אֲנִי אֶל־שַׁדַּי אֲדַבֵּר וְהוֹכֵחַ אֶל־אֵל אֶחְפָּֽץ׃ |
ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃ | 4 |
וְֽאוּלָם אַתֶּם טֹפְלֵי־שָׁקֶר רֹפְאֵי אֱלִל כֻּלְּכֶֽם׃ |
מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃ | 5 |
מִי־יִתֵּן הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן וּתְהִי לָכֶם לְחׇכְמָֽה׃ |
שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃ | 6 |
שִׁמְעוּ־נָא תוֹכַחְתִּי וְרִבוֹת שְׂפָתַי הַקְשִֽׁיבוּ׃ |
הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃ | 7 |
הַלְאֵל תְּדַבְּרוּ עַוְלָה וְלוֹ תְּֽדַבְּרוּ רְמִיָּֽה׃ |
הפניו תשאון אם לאל תריבון׃ | 8 |
הֲפָנָיו תִּשָּׂאוּן אִם־לָאֵל תְּרִיבֽוּן׃ |
הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃ | 9 |
הֲטוֹב כִּֽי־יַחְקֹר אֶתְכֶם אִם־כְּהָתֵל בֶּאֱנוֹשׁ תְּהָתֵלּוּ בֽוֹ׃ |
הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃ | 10 |
הוֹכֵחַ יוֹכִיחַ אֶתְכֶם אִם־בַּסֵּתֶר פָּנִים תִּשָּׂאֽוּן׃ |
הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃ | 11 |
הֲלֹא שְׂאֵתוֹ תְּבַעֵת אֶתְכֶם וּפַחְדּוֹ יִפֹּל עֲלֵיכֶֽם׃ |
זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃ | 12 |
זִֽכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי־אֵפֶר לְגַבֵּי־חֹמֶר גַּבֵּיכֶֽם׃ |
החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃ | 13 |
הַחֲרִישׁוּ מִמֶּנִּי וַאֲדַבְּרָה־אָנִי וְיַעֲבֹר עָלַי מָֽה׃ |
על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃ | 14 |
עַל־מָה ׀ אֶשָּׂא בְשָׂרִי בְשִׁנָּי וְנַפְשִׁי אָשִׂים בְּכַפִּֽי׃ |
הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃ | 15 |
הֵן יִקְטְלֵנִי (לא) [לוֹ] אֲיַחֵל אַךְ־דְּרָכַי אֶל־פָּנָיו אוֹכִֽיחַ׃ |
גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃ | 16 |
גַּם־הוּא־לִי לִישׁוּעָה כִּי־לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבֽוֹא׃ |
שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃ | 17 |
שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ מִלָּתִי וְאַחֲוָתִי בְּאׇזְנֵיכֶֽם׃ |
הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃ | 18 |
הִנֵּה־נָא עָרַכְתִּי מִשְׁפָּט יָדַעְתִּי כִּי־אֲנִי אֶצְדָּֽק׃ |
מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃ | 19 |
מִי־הוּא יָרִיב עִמָּדִי כִּֽי־עַתָּה אַחֲרִישׁ וְאֶגְוָֽע׃ |
אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃ | 20 |
אַךְ־שְׁתַּיִם אַל־תַּעַשׂ עִמָּדִי אָז מִפָּנֶיךָ לֹא אֶסָּתֵֽר׃ |
כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃ | 21 |
כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק וְאֵמָתְךָ אַֽל־תְּבַעֲתַֽנִּי׃ |
וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃ | 22 |
וּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶה אֽוֹ־אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי׃ |
כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃ | 23 |
כַּמָּה לִי עֲוֺנוֹת וְחַטָּאוֹת פִּֽשְׁעִי וְחַטָּאתִי הֹדִיעֵֽנִי׃ |
למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃ | 24 |
לָֽמָּה־פָנֶיךָ תַסְתִּיר וְתַחְשְׁבֵנִי לְאוֹיֵב לָֽךְ׃ |
העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃ | 25 |
הֶעָלֶה נִדָּף תַּעֲרוֹץ וְאֶת־קַשׁ יָבֵשׁ תִּרְדֹּֽף׃ |
כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃ | 26 |
כִּֽי־תִכְתֹּב עָלַי מְרֹרוֹת וְתוֹרִישֵׁנִי עֲוֺנוֹת נְעוּרָֽי׃ |
ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃ | 27 |
וְתָשֵׂם בַּסַּד ׀ רַגְלַי וְתִשְׁמוֹר כׇּל־אׇרְחוֹתָי עַל־שׇׁרְשֵׁי רַגְלַי תִּתְחַקֶּֽה׃ |
והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃ | 28 |
וְהוּא כְּרָקָב יִבְלֶה כְּבֶגֶד אֲכָלוֹ עָֽשׁ׃ |