הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃ | 1 |
כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃ | 2 |
אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃ | 3 |
ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃ | 4 |
מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃ | 5 |
שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃ | 6 |
הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃ | 7 |
הפניו תשאון אם לאל תריבון׃ | 8 |
הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃ | 9 |
הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃ | 10 |
הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃ | 11 |
זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃ | 12 |
החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃ | 13 |
על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃ | 14 |
הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃ | 15 |
גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃ | 16 |
שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃ | 17 |
הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃ | 18 |
מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃ | 19 |
אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃ | 20 |
כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃ | 21 |
וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃ | 22 |
כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃ | 23 |
למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃ | 24 |
העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃ | 25 |
כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃ | 26 |
ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃ | 27 |
והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃ | 28 |