איוב 13
| הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃ | 1 |
Siehe, das alles hat mein Auge gesehen, mein Ohr gehört und sich gemerkt.
| כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃ | 2 |
So viel ihr wisset, weiß auch ich; ich stehe nicht hinter euch zurück.
| אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃ | 3 |
Doch zu dem Allmächtigen will ich reden, und vor Gott mich zu rechtfertigen begehre ich;
| ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃ | 4 |
ihr hingegen seid Lügenschmiede, nichtige Ärzte, ihr alle!
| מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃ | 5 |
O daß ihr doch stille schwieget! Das würde euch zur Weisheit gereichen.
| שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃ | 6 |
Höret doch meine Rechtfertigung, und horchet auf die Beweisgründe meiner Lippen!
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃ | 7 |
Wollt ihr für Gott Unrecht reden, und für ihn Trug reden?
| הפניו תשאון אם לאל תריבון׃ | 8 |
Wollt ihr für ihn Partei nehmen? Oder wollt ihr für Gott rechten?
| הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃ | 9 |
Ist es gut für euch, daß er euch erforsche? Oder werdet ihr ihn täuschen, wie man einen Menschen täuscht?
| הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃ | 10 |
Strafen wird er euch, wenn ihr im Geheimen die Person ansehet.
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃ | 11 |
Wird nicht seine Hoheit euch bestürzen, und sein Schrecken auf euch fallen?
| זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃ | 12 |
Eure Denksprüche sind Sprüche von Asche, eure Schutzwehren erweisen sich als Schutzwehren von Lehm.
| החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃ | 13 |
Schweiget, laßt mich, und ich will reden, was auch über mich ergehen möge.
| על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃ | 14 |
Warum sollte ich mein Fleisch zwischen meine Zähne nehmen, und mein Leben meiner Hand anvertrauen?
| הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃ | 15 |
Siehe, tötet er mich, ich werde auf ihn warten, nur will ich meine Wege ihm ins Angesicht rechtfertigen.
| גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃ | 16 |
Auch das wird mir zur Rettung sein, daß ein Ruchloser nicht vor sein Angesicht kommen darf.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃ | 17 |
Höret, höret meine Rede, und meine Erklärung dringe in eure Ohren!
| הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃ | 18 |
Siehe doch, ich habe die Rechtssache gerüstet! Ich weiß, daß ich Recht behalten werde.
| מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃ | 19 |
Wer ist es, der mit mir rechten könnte? Denn dann wollte ich schweigen und verscheiden.
| אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃ | 20 |
Nur zweierlei tue mir nicht; dann werde ich mich nicht vor deinem Angesicht verbergen.
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃ | 21 |
Deine Hand entferne von mir, und dein Schrecken ängstige mich nicht.
| וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃ | 22 |
So rufe denn, und ich will antworten, oder ich will reden, und erwidere mir!
| כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃ | 23 |
Wie viele Missetaten und Sünden habe ich? Laß mich meine Übertretung und meine Sünde wissen!
| למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃ | 24 |
Warum verbirgst du dein Angesicht, und hältst mich für deinen Feind?
| העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃ | 25 |
Willst du ein verwehtes Blatt hinwegschrecken, und die dürre Stoppel verfolgen?
| כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃ | 26 |
Denn Bitteres verhängst du über mich, und lässest mich erben die Missetaten meiner Jugend;
| ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃ | 27 |
und meine Füße legst du in den Stock, und beobachtest alle meine Pfade, grenzest dir ein die Sohlen meiner Füße;
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃ | 28 |
da ich doch zerfalle wie Moder, wie ein Kleid, das die Motte zerfressen hat.
