איוב 13

1 הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃

Voilà que mon œil a vu tout cela, mon oreille l’a entendu et compris.

2 כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃

Ce que vous savez, moi aussi je le sais, je ne vous suis en rien inférieur.

3 אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃

Mais je veux parler au Tout-Puissant, je veux plaider ma cause avec Dieu.

4 ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃

Car vous n’êtes que des charlatans, vous êtes tous des médecins inutiles.

5 מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃

Que ne gardiez-vous le silence! Il vous eût tenu lieu de sagesse.

6 שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃

Écoutez, je vous prie, ma défense, soyez attentifs au plaidoyer de mes lèvres.

7 הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃

Parlerez-vous mensonge en faveur de Dieu, pour lui, parlerez-vous tromperie?

8 הפניו תשאון אם לאל תריבון׃

Ferez-vous pour Dieu acception de personnes, vous constituerez-vous avocats?

9 הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃

Vous en saura-t-il gré, s’il sonde vos cœurs? Le tromperez-vous comme on trompe un homme?

10 הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃

Certainement il vous condamnera, si vous faites en secret acception de personnes.

11 הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃

Oui, sa majesté vous épouvantera, ses terreurs tomberont sur vous.

12 זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃

Vos arguments sont des raisons de poussière, vos forteresses sont des forteresses d’argile.

13 החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃

Taisez-vous, laissez-moi, je veux parler; il m’en arrivera ce qu’il pourra.

14 על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃

Je veux prendre ma chair entre les dents, je veux mettre mon âme dans ma main.

15 הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃

Quand il me tuerait, que je n’aurais rien à espérer, je défendrai devant lui ma conduite.

16 גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃

Mais il sera mon salut, car l’impie ne saurait paraître en sa présence.

17 שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃

Écoutez donc mes paroles, prêtez l’oreille à mon discours.

18 הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃

Voici que j’ai préparé ma cause, je sais que je serai justifié.

19 מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃

Est-il quelqu’un qui veuille plaider contre moi? À l’instant même je veux me taire et mourir.

20 אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃

Seulement épargne-moi deux choses, ô Dieu, et je ne me cacherai pas devant ta face:

21 כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃

éloigne ta main de dessus moi, et que tes terreurs ne m’épouvantent plus.

22 וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃

Après cela, appelle, et je répondrai; ou bien je parlerai d’abord, et tu me répondras.

23 כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃

Quel est le nombre de mes iniquités et de mes péchés? Fais-moi connaître mes transgressions et mes offenses.

24 למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃

Pourquoi cacher ainsi ton visage, et me regarder comme ton ennemi!

25 העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃

Veux-tu donc effrayer une feuille agitée par le vent, poursuivre une paille desséchée,

26 כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃

pour que tu écrives contre moi des choses amères, pour que tu m’imputes les fautes de ma jeunesse,

27 ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃

pour que tu mettes mes pieds dans les ceps, que tu observes toutes mes démarches, que tu traces une limite à la plante de mes pieds,

28 והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃

alors que mon corps se consume comme un bois vermoulu, comme un vêtement que dévore la teigne.