< איוב 13 >
הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃ | 1 |
See, my eye has seen all this; my ear has heard and understood it.
כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃ | 2 |
What you know, the same I also know; I am not inferior to you.
אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃ | 3 |
However, I would rather speak with the Almighty; I wish to reason with God.
ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃ | 4 |
But you whitewash the truth with lies; you are all physicians of no value.
מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃ | 5 |
Oh, that you would altogether hold your peace! That would be your wisdom.
שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃ | 6 |
Hear now my own reasoning; listen to the pleading of my own lips.
הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃ | 7 |
Will you speak unrighteously for God, and will you talk deceitfully for him?
הפניו תשאון אם לאל תריבון׃ | 8 |
Will you show him partiality? Will you argue the case for God?
הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃ | 9 |
Will it be good for you when he searches you out? Could you deceive him as you might deceive men?
הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃ | 10 |
He would surely reprove you if in secret you showed partiality.
הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃ | 11 |
Will not his majesty terrify you, and the dread of him fall upon you?
זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃ | 12 |
Your memorable sayings are proverbs made of ashes; your defenses are defenses made of clay.
החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃ | 13 |
Hold your peace, let me alone, so that I may speak, let come what may on me.
על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃ | 14 |
I will take my own flesh in my teeth; I will take my life in my hands.
הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃ | 15 |
See, if he kills me, I will have no hope left; nevertheless, I will defend my ways before him.
גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃ | 16 |
This will be the reason for my deliverance, for no godless person would come before him.
שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃ | 17 |
God, listen carefully to my speech; let my declaration come to your ears.
הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃ | 18 |
See now, I have set my defense in order; I know that I am innocent.
מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃ | 19 |
Who is the one who would argue against me in court? If you came to do so, and if I were proved wrong, then I would be silent and give up my life.
אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃ | 20 |
God, do only two things for me, and then I will not hide myself from your face:
כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃ | 21 |
withdraw your oppressive hand from me, and do not let your terrors make me afraid.
וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃ | 22 |
Then call me, and I will answer; or let me speak to you, and you answer me.
כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃ | 23 |
How many are my iniquities and sins? Let me know my transgression and my sin.
למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃ | 24 |
Why do you hide your face from me and treat me like your enemy?
העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃ | 25 |
Will you persecute a driven leaf? Will you pursue dry stubble?
כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃ | 26 |
For you write down bitter things against me; you make me inherit the iniquities of my youth.
ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃ | 27 |
You also put my feet in the stocks; you closely watch all my paths; you examine the ground where the soles of my feet have walked
והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃ | 28 |
although I am like a rotten thing that wastes away, like a garment that moths have eaten.