איוב 13
| הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃ | 1 |
“Behold, my eye has seen all, My ear has heard, and it attends to it.
| כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃ | 2 |
According to your knowledge I have known—also I. I am not more fallen than you.
| אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃ | 3 |
Yet I speak for the Mighty One, And I delight to argue for God.
| ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃ | 4 |
And yet, you [are] forgers of falsehood, Physicians of nothing—all of you,
| מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃ | 5 |
O that you would keep perfectly silent, And it would be to you for wisdom.
| שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃ | 6 |
Please hear my argument, And attend to the pleadings of my lips,
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃ | 7 |
Do you speak perverseness for God? And do you speak deceit for Him?
| הפניו תשאון אם לאל תריבון׃ | 8 |
Do you accept His face, if you strive for God?
| הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃ | 9 |
Is [it] good that He searches you, If, as one mocks at a man, you mock at Him?
| הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃ | 10 |
He surely reproves you, if you accept faces in secret.
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃ | 11 |
Does His excellence not terrify you? And His dread fall on you?
| זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃ | 12 |
Your remembrances [are] allegories of ashes, For high places of clay [are] your heights.
| החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃ | 13 |
Keep silent from me, and I speak, And pass over me what will.
| על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃ | 14 |
Why do I take my flesh in my teeth? And my soul put in my hand?
| הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃ | 15 |
Behold, He slays me—I do not wait! Only, I argue my ways to His face.
| גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃ | 16 |
Also—He [is] to me for salvation, For the profane do not come before Him.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃ | 17 |
Hear my word diligently, And my declaration with your ears.
| הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃ | 18 |
Now behold, I have set the cause in order, I have known that I am righteous.
| מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃ | 19 |
Who [is] he that strives with me? For now I keep silent and gasp.
| אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃ | 20 |
Only two things, O God, do with me, Then I am not hidden from Your face:
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃ | 21 |
Put Your hand far off from me, And do not let Your terror terrify me.
| וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃ | 22 |
And You call, and I answer, Or—I speak, and You answer me.
| כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃ | 23 |
How many iniquities and sins do I have? Let me know my transgression and my sin.
| למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃ | 24 |
Why do You hide Your face? And reckon me for an enemy to You?
| העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃ | 25 |
Do You terrify a leaf driven away? And do You pursue the dry stubble?
| כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃ | 26 |
For You write bitter things against me, And cause me to possess iniquities of my youth,
| ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃ | 27 |
And you put my feet in the stocks, And observe all my paths—You set a print on the roots of my feet,
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃ | 28 |
And he, as a rotten thing, wears away, A moth has consumed him as a garment.”
