איוב 13

1 הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃

See, my eye has seen all this, my ear has heard and understood it.

2 כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃

What you know, the same do I know also: I am not inferior to you.

3 אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃

Surely I would speak to the Almighty, and I desire to reason with God.

4 ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃

But you are forgers of lies, you are all physicians of no value.

5 מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃

O that you would altogether hold your peace! and it should be your wisdom.

6 שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃

Hear now my reasoning, and listen to the pleadings of my lips.

7 הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃

Will you speak wickedly for God? and talk deceitfully for him?

8 הפניו תשאון אם לאל תריבון׃

Will you accept his person? will you contend for God?

9 הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃

Is it good that he should search you out? or as one man mocks another, do you so mock him?

10 הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃

He will surely reprove you, if you do secretly accept persons.

11 הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃

Shall not his excellency make you afraid? and his dread fall on you?

12 זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃

Your remembrances are like to ashes, your bodies to bodies of clay.

13 החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃

Hold your peace, let me alone, that I may speak, and let come on me what will.

14 על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃

Why do I take my flesh in my teeth, and put my life in my hand?

15 הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃

Though he slay me, yet will I trust in him: but I will maintain my own ways before him.

16 גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃

He also shall be my salvation: for an hypocrite shall not come before him.

17 שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃

Hear diligently my speech, and my declaration with your ears.

18 הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃

Behold now, I have ordered my cause; I know that I shall be justified.

19 מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃

Who is he that will plead with me? for now, if I hold my tongue, I shall give up the ghost.

20 אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃

Only do not two things to me: then will I not hide myself from you.

21 כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃

Withdraw your hand far from me: and let not your dread make me afraid.

22 וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃

Then call you, and I will answer: or let me speak, and answer you me.

23 כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃

How many are my iniquities and sins? make me to know my transgression and my sin.

24 למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃

Why hide you your face, and hold me for your enemy?

25 העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃

Will you break a leaf driven to and fro? and will you pursue the dry stubble?

26 כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃

For you write bitter things against me, and make me to possess the iniquities of my youth.

27 ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃

You put my feet also in the stocks, and look narrowly to all my paths; you set a print on the heels of my feet.

28 והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃

And he, as a rotten thing, consumes, as a garment that is moth eaten.