איוב 13
| הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃ | 1 |
Behold my eye hath seen all these things, and my ear hath heard them, and I have understood them all.
| כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃ | 2 |
According to your knowledge I also know: neither am I inferior to you.
| אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃ | 3 |
But yet I will speak to the Almighty, and I desire to reason with God.
| ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃ | 4 |
Having first shewn that you are forgers of lies, and maintainers of perverse opinions.
| מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃ | 5 |
And I wish you would hold your peace, that you might be thought to be wise men.
| שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃ | 6 |
Hear ye therefore my reproof, and attend to the judgment of my lips.
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃ | 7 |
Hath God any need of your lie, that you should speak deceitfully for him?
| הפניו תשאון אם לאל תריבון׃ | 8 |
Do you accept his person, and do you endeavour to judge for God?
| הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃ | 9 |
Or shall it please him, from whom nothing can be concealed? or shall he be deceived as a man, with your deceitful dealings?
| הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃ | 10 |
He shall reprove you, because in secret you accept his person.
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃ | 11 |
As soon as he shall move himself, he shall trouble you: and his dread shall fall upon you.
| זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃ | 12 |
Your remembrance shall be compared to ashes, and your necks shall be brought to clay.
| החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃ | 13 |
Hold your peace a little while, that I may speak whatsoever my mind shall suggest to me.
| על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃ | 14 |
Why do I tear my flesh with my teeth, and carry my soul in my hands?
| הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃ | 15 |
Although he should bill me, I will trust in him: but yet I will reprove my ways in his sight.
| גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃ | 16 |
And he shall be my saviour: for no hypocrite shall come before his presence.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃ | 17 |
Hear ye my speech, and receive with Sour ears hidden truths.
| הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃ | 18 |
If I shall be judged, I know that I shall be found just.
| מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃ | 19 |
Who is he that will plead against me? let him come: why am I consumed holding my peace?
| אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃ | 20 |
Two things only do not to me, and then from thy face I shall not be hid:
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃ | 21 |
Withdraw thy hand far from me, and let not thy dread terrify me.
| וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃ | 22 |
Call me, and I will answer thee: or else I will speak, and do thou answer me.
| כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃ | 23 |
How many are my iniquities and sins? make me know my crimes and offences.
| למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃ | 24 |
Why hidest thou thy face, and thinkest me thy enemy?
| העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃ | 25 |
Against a leaf, that is carried away with the wind, thou shewest thy power, and thou pursuest a dry straw.
| כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃ | 26 |
For thou writest bitter things against me, and wilt consume me for the sins of my youth.
| ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃ | 27 |
Thou hast put my feet in the stocks, and hast observed all my paths, and hast considered the steps of my feet:
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃ | 28 |
Who am to be consumed as rottenness, and as a garment that is moth-eaten.
