< איוב 13 >
הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃ | 1 |
Behold, my eye has seen all these things, and my ear has heard, and I have understood each one.
כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃ | 2 |
In conformity with your knowledge, I also know. I am not inferior to you.
אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃ | 3 |
Yet I speak this way to the Almighty, and I desire to argue with God,
ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃ | 4 |
having first shown that you fabricate lies and cultivate perverse teachings.
מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃ | 5 |
And I wish that you would remain silent, so that you would be counted among the wise.
שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃ | 6 |
Therefore, listen to my correction, and pay attention to the judgment of my lips.
הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃ | 7 |
Does God require your lie, so that you would speak deceitfully for him?
הפניו תשאון אם לאל תריבון׃ | 8 |
Have you taken his place, and do you struggle to give judgment in favor of God?
הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃ | 9 |
Or, will it please him, from whom nothing can be concealed? Or, will he be deceived, like a man, by your deceitfulness?
הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃ | 10 |
He will accuse you because in secret you have preempted his presence.
הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃ | 11 |
As soon as he moves himself, he will disturb you, and his dread will fall over you.
זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃ | 12 |
Your remembrance will be compared to ashes, and your necks will be reduced to clay.
החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃ | 13 |
Be silent for a little while, so that I may speak whatever my mind suggests to me.
על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃ | 14 |
Why do I wound my flesh with my teeth, and carry my soul in my hands?
הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃ | 15 |
And now, if he would kill me, I will hope in him; in this, truly, I will correct my ways in his sight.
גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃ | 16 |
And he will be my savior, for no hypocrite at all will approach in his sight.
שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃ | 17 |
Listen to my words, and perceive an enigma with your ears.
הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃ | 18 |
If I will be judged, I know that I will be found to be just.
מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃ | 19 |
Who is it that will go to judgment with me? Let him approach. Why should I be consumed in silence?
אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃ | 20 |
Do not do such things to me twice, and then I will not hide from your face.
כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃ | 21 |
Take your hand far away from me, and do not let your dread terrify me.
וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃ | 22 |
Call me, and I will answer you, or else I will speak, and you can answer me.
כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃ | 23 |
How many iniquities and sins do I have? Reveal my crimes and offenses to me.
למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃ | 24 |
Why do you conceal your face and consider me to be your enemy?
העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃ | 25 |
Against a leaf, which is carried away by the wind, you reveal your power, and you pursue dry straw.
כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃ | 26 |
For you write bitter things against me, and you want to consume me for the sins of my youth.
ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃ | 27 |
You have put my feet on a tether, and you have observed all my paths, and you have considered the steps of my feet.
והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃ | 28 |
I will be left to decay like something rotten and like a garment that is being eaten by moths.