איוב 13
| הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃ | 1 |
Truly, my eye has seen all this, word of it has come to my ear, and I have knowledge of it.
| כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃ | 2 |
The same things are in my mind as in yours; I am equal to you.
| אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃ | 3 |
But I would have talk with the Ruler of all, and my desire is to have an argument with God.
| ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃ | 4 |
But you put a false face on things; all your attempts to put things right are of no value.
| מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃ | 5 |
If only you would keep quiet, it would be a sign of wisdom!
| שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃ | 6 |
Give ear to the argument of my mouth, and take note of the words of my lips.
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃ | 7 |
Will you say in God's name what is not right, and put false words into his mouth?
| הפניו תשאון אם לאל תריבון׃ | 8 |
Will you have respect for God's person in this cause, and put yourselves forward as his supporters?
| הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃ | 9 |
Will it be good for you to be searched out by him, or have you the thought that he may be guided into error like a man?
| הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃ | 10 |
He will certainly put you right, if you have respect for persons in secret.
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃ | 11 |
Will not his glory put you in fear, so that your hearts will be overcome before him?
| זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃ | 12 |
Your wise sayings are only dust, and your strong places are only earth.
| החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃ | 13 |
Keep quiet, and let me say what is in my mind, whatever may come to me.
| על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃ | 14 |
I will take my flesh in my teeth, and put my life in my hand.
| הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃ | 15 |
Truly, he will put an end to me; I have no hope; but I will not give way in argument before him;
| גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃ | 16 |
And that will be my salvation, for an evil-doer would not come before him,
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃ | 17 |
Give ear with care to my words, and keep what I say in your minds.
| הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃ | 18 |
See now, I have put my cause in order, and I am certain that I will be seen to be right.
| מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃ | 19 |
Is any one able to take up the argument against me? If so, I would keep quiet and give up my breath.
| אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃ | 20 |
Only two things do not do to me, then I will come before your face:
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃ | 21 |
Take your hand far away from me; and let me not be overcome by fear of you.
| וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃ | 22 |
Then at the sound of your voice I will give answer; or let me put forward my cause for you to give me an answer.
| כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃ | 23 |
What is the number of my evil-doings and my sins? give me knowledge of them.
| למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃ | 24 |
Why is your face veiled from me, as if I was numbered among your haters?
| העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃ | 25 |
Will you be hard on a leaf in flight before the wind? will you make a dry stem go more quickly on its way?
| כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃ | 26 |
For you put bitter things on record against me, and send punishment on me for the sins of my early years;
| ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃ | 27 |
And you put chains on my feet, watching all my ways, and making a limit for my steps;
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃ | 28 |
Though a man comes to nothing like a bit of dead wood, or like a robe which has become food for the worm.
