איוב 13
| הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃ | 1 |
“Indeed, my eyes have seen all this; my ears have heard and understood.
| כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃ | 2 |
What you know, I also know; I am not inferior to you.
| אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃ | 3 |
Yet I desire to speak to the Almighty and argue my case before God.
| ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃ | 4 |
You, however, smear with lies; you are all worthless physicians.
| מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃ | 5 |
If only you would remain silent; for that would be your wisdom!
| שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃ | 6 |
Hear now my argument, and listen to the plea of my lips.
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃ | 7 |
Will you speak wickedly on God’s behalf or speak deceitfully for Him?
| הפניו תשאון אם לאל תריבון׃ | 8 |
Would you show Him partiality or argue in His defense?
| הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃ | 9 |
Would it be well when He examined you? Could you deceive Him like a man?
| הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃ | 10 |
Surely He would rebuke you if you secretly showed partiality.
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃ | 11 |
Would His majesty not terrify you? Would the dread of Him not fall upon you?
| זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃ | 12 |
Your maxims are proverbs of ashes; your defenses are defenses of clay.
| החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃ | 13 |
Be silent, and I will speak. Then let come to me what may.
| על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃ | 14 |
Why do I put myself at risk and take my life in my own hands?
| הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃ | 15 |
Though He slay me, I will hope in Him. I will still defend my ways to His face.
| גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃ | 16 |
Moreover, this will be my salvation, for no godless man can appear before Him.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃ | 17 |
Listen carefully to my words; let my declaration ring in your ears.
| הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃ | 18 |
Behold, now that I have prepared my case, I know that I will be vindicated.
| מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃ | 19 |
Can anyone indict me? If so, I will be silent and die.
| אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃ | 20 |
Only grant these two things to me, so that I need not hide from You:
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃ | 21 |
Withdraw Your hand from me, and do not let Your terror frighten me.
| וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃ | 22 |
Then call me, and I will answer, or let me speak, and You can reply.
| כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃ | 23 |
How many are my iniquities and sins? Reveal to me my transgression and sin.
| למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃ | 24 |
Why do You hide Your face and consider me as Your enemy?
| העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃ | 25 |
Would You frighten a windblown leaf? Would You chase after dry chaff?
| כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃ | 26 |
For You record bitter accusations against me and bequeath to me the iniquities of my youth.
| ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃ | 27 |
You put my feet in the stocks and stand watch over all my paths; You set a limit for the soles of my feet.
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃ | 28 |
So man wastes away like something rotten, like a moth-eaten garment.
