ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה׃ | 2 |
גם לי לבב כמוכם לא נפל אנכי מכם ואת מי אין כמו אלה׃ | 3 |
שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים׃ | 4 |
לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל׃ | 5 |
ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו׃ | 6 |
ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך׃ | 7 |
או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים׃ | 8 |
מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת׃ | 9 |
אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש׃ | 10 |
הלא אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם לו׃ | 11 |
בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃ | 12 |
עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃ | 13 |
הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח׃ | 14 |
הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃ | 15 |
עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה׃ | 16 |
מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל׃ | 17 |
מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם׃ | 18 |
מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף׃ | 19 |
מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח׃ | 20 |
שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה׃ | 21 |
מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות׃ | 22 |
משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם׃ | 23 |
מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך׃ | 24 |
ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור׃ | 25 |